הפורמט של הספר הנוכחי הוא של ספר כיס, הוא קטן מאוד בגודלו, פרקיו קצרים וחלקם מורכבים מדיאלוגים בעלי משפטים קצרים ובסופם חצאי עמודים ריקים. ובכל זאת, מדובר במעט המחזיק את המרובה.
קשה להתעלם מן ההיבט הוויזואלי של הספר הקטן הזה, הוא נתון בכריכה קשה ומורכב ברובו מגוונים אפורים ונגיעות של אדום. שדרת הספר צבועה באדום והכריכה הקדמית המורכבת מצילום שחור לבן מעובד של יער מושלג בו רכבת משא על הפסים ולצדם בקתת עץ קטנה,, מכיל אף הו נגיעות של צבע אדום - בקטר הרכבת ושם הספר שנכתב באותיות אדומות. כל אלו מכניסים את הקורא, עוד לפני שהחל לקרוא בספר, כבר בשלב בו רק אוחז אותו בידו, אל תוך העולם שברא המחבר ומאותתים לו על העתיד לבוא.
"סחורה יקרה מכל" מתחיל כמו כל אגדה טובה בזוג חוטבי עצים שייחלו לילדים אך לא זכו להם, אבל בניגוד לאגדות הילדים המוכרות ולזו אליה מרפררת הפתיחה, לאגדה הזו יש מספר יודע כל שמדבר ישירות אל הקוראים לאורך העלילה כולה. ובניגוד לסיפורי אגדה ממוצעים זו מתרחשת במקום אמתי לגמרי ובתקופה ספציפית מאוד: מזרחי אירופה במהלך מלחמת העולם השנייה, 1943 ליתר דיוק. ובשונה מסיפורי אגדה, המציאות המתוארת באגדה הזו מפחידה והרבה פחות נחמדה. גם הסוף, לא החלטי...
באחת ממדינות אירופה בימי מלחמת העולם השנייה, תחת הכיבוש הנאצי, חי זוג חוטבי עצים. הגבר מגויס לטובת הכובשים ועובד עבורם בעוד האישה עמלה כדי לפרנס את ביתם. מצבם הכלכלי הדחוק גורם לבעל להודות לאל על כך שאין הם צריכים לפרנס גם ילדים, אבל האישה ממשיכה להתפלל לכל האלוהים שהיא מכירה שיעשו עמה ילד וישלחו לה ילד וכשהתנאים מחמירים שלפחות יאפשרו לה לחיות בלי לסבול מקור ורעב.
זוג חוטבי העצים חיים בתוך יער ובתוך אותו יער עוברת מדי יום, עונה אחר עונה, רכבת משא. האישה מתייחסת לרכבת כאל מושיעה שלה, מדי יום היא פוסעת לכיוונה מתוך ציפייה שזו תעניק לה דבר מה שתוכל להשתמש בו. על אותה הרכבת, המגיעה מצרפת, עולה משפחה עם 2 תינוקות שכבר ברור לה שהיעד הסופי שלה לא טומן בחובו טובות, הנסיעה בה ימים ארוכים ללא אוכל ומשקה מובילה את אחד הנוסעים לעשות מעשה ולהוציא את אחד מן התינוקות שלו מן הרכבת. חוטבת העצים לא מבינה בהתחלה מה מצפה לה על הקרקע לצד הרכבת, אבל כשהיא רואה זו ידיים מושטות לכיוונה ומשליכות צרור מעבר לסורגי החלון היא יודעת שתפילותיה נענות והרכבת נענתה לבקשתה ומעניקה לה מתנה...
המפגש בין חוטבי העצים לצרור הצעיר מלא מהמורות, באירופה של אמצע המאה ה-20 במהלך מוראות מלחמת העולם השנייה הגישה הכללית כלפי יהודים, ללא קשר למשטר הנאצי, בייחוד באזורים כפריים ובקרב בני המעמדות הנמוכים וחסרי ההשכלה משקפת מאות שנים של אנטישמיות ממוסדת המורכבת מדעות קדומות, מיתוסים והפיכתם של יהודים באשר הם לשעירים לעזאזל. כמו בכל אגדה טובה, יש גם בזו דמויות רעות הרוצות לפגוע בצרור הקטן, דמות אחת מפתיעה ודמויות טובות שדואגות לרווחתה. הסוף של הסיפור הנוכחי יותר מציאותי מזה המופיע בכל האגדות אבל גם הוא נותר דואלי ומעורפל, אולי בכוונה תחילה.
התרבות היהודית מלאה בסיפורי רדיפה ואסונות שהתהפכו לטובה וימי הזיכרון שלהם מיוצגים בחגים שאנו חוגגים מדי שנה, גם מוראות השואה ההולכת ומתרחקת הופכים במידה מסוימת לאירוע טראגי נוסף של העם היהודי, המשך של היסטוריה רוויה ברדיפות ופרעות שהובילה גם היא למאורע חיובי, הקמתה של מדינת ישראל. הספר הנוכחי הוא מעין מבט לעתיד באשר לאופן בו ייתפס אחד האסונות הגדולים שאירוע לעם היהודי בעיניהם של הדורות שלא יכירו את מי שהיו שם ושרדו כדי לספר. וכמו כל סיפורי החגים היהודיים גם הספר הנוכחי מעבד את מוראות המאורע המזעזע הזה לסיפור שניתן להכיל ולעכל וללמוד ממנו.
"סחורה יקרה מכל" הוא ספר שואה שאינו ספר שואה. ראשית, מדובר בספרון קטן ולא ארוך שבנוי כך שניתן לקרוא אותו בישיבה אחת ולקחת אותו לכל משום. העיבוד האגדתי שהעניק לו גרומברג, אשר סבו וסבתו נספו שניהם בשואה והדיה של אותה שואה מקבלים ביטוי בכל יצירתו, מאפשר גם למי שמתקשים לעכל את הדיון הפרונוגרפי בנושא לייחד למאורעות הללו מקום במחשבתם ולזכור את מה שקרה בדרך מעט שונה. הספר כתוב היטב ותרגומה של עדה פלדור קולח כך שהקריאה בו חולפת ביעף.
סחורה יקרה מכל מאת: ז'אן קלוד גרומברג מצרפתית: עדה פלדור הוצאת כתר 2022 100 עמ' - כולל נספח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה