בגיל הנעורים, בעידן בו ספרים נמכרו במחיר מלא וספריות ציבוריות היו מתנה למי שלא יכלו להרשות לעצמם לרכוש את כל הספרים שהם קוראים בכל חודש, מדפי ספרי המדע בדיוני והפנטזיה בספריה בה הייתי רשומה, שכנו בסוף הקומה. הוקדש להם קיר משלהם, ועליו לפי שמות המשפחה של הסופרים, ניצב כל מה שהיה לספריה השכונתית שלי להציע. לא מעט מן הספרים על המדפים היו ספרי מד"ב קלאסיים, כבדים, כאלו שיצאו לאור שנים לפני שנולדתי ושפתם הייתה מיושנת, כבדה וכזו שהתקשיתי להתחבר אליה. זה היה השלב בו החלטתי ביני לבין עצמי שאני אוהדת את ספרות הפנטזיה, ומד"ב על אף שגם הוא עוסק בעולמות לא אפשריים במציאות הקיימת באותה העת, הוא ז'אנר כבד, מיושן וכזה שלא אצליח להתחבר אליו מעולם.
חלפו עוד כמה עשורים, ואל הספרייה הביתית שלי החלו לחלחל ספרי מד"ב מהשנים האחרונות. הידע המדעי שלי והחיבה שלי לעולם ה"יש תיאוריות שאומרות שזה אפשרי" הפכו את הקריאה בספרים הללו לתענוג, ואותם לממתקים שמטבע קיומם כדאי לצרוך אותם במנות קטנות ולא לעיתים קרובות.
ובכל זאת, כששמעתי על טרילוגיית "מלחמת האדם הזקן" שבו והציפו אותי הזיכרונות מגיל הנעורים, וכמעט שוויתרתי על קריאה במה שמסתבר שהוא חוויה מעניינת וחביבה, בגלל ששוב הנחתי שמדובר בספרות שנכתבה לפני עשורים ושהתוכן שלה יהיה רחוק ממני.
(עטיפת הספר שפורסם לראשונה בעברית בהוצאת ינשוף בשנת 2006)
ההפתעה הראשונה, הייתה לגלות כי הספר נכתב במאה ה-21, ויצא לאור בשפת המקור לפני כ-15 שנה. הוא תורגם ופורסם בעברית שנה לאחר מכן בהוצאת ינשוף (שבינתיים הלכה לעולמה). המהדורה שאני מחזיקה בידי שייכת להוצאת אופוס, והיא כוללת את תרגומו של רז גרינברג, אשר תרגם את הספר בשנת 2006, ביחד עם עבודתו של צפריר גרוסמן (המתרגם הקבוע של הוצאת אופוס).
ההפתעה השנייה, הייתה לגלות כי למרות שהוא שייך לז'אנר המדע בדיוני, נדמה שהוא משחק עם עולמות הפנטזיה ומה היה אילו, לא פחות מספרות ששייכת לז'אנר הפנטזיה.
במרכז הספר הנוכחי ניצב ג'ון פרי, אלמן בן 75, אשר חתם בגיל 65 ביחד עם רעייתו וכמו קשישים רבים אחרים, על התגייסות לצבא ההגנה על המושבות האנושיות בחלל. אף אחד מתושבי כדור הארץ, גם לא צוות הגיוס לצבא ההגנה על המושבות, לא יודע בדיוק מה זה אומר להתגייס לצבא ההגנה למושבות, אבל השמועות אומרות שלנציגות האנושית מחוץ לכדור הארץ יש את האמצעים להצעיר את הגוף האנושי ולהחזיר את הקשישים לשנות העשירם המקודמות בחייהם.
בעצם, החיים על פני כדור הארץ העתידי הזה דומים מאוד לחיים שאנו מכירים היום, כי תושבי כדור הארץ לא התקדמו טכנולוגית הרבה מעבר למה שאנחנו מכירים. בני אדם שעזבו את כדור הארץ ויישבו כוכבים אחרים בגלקסיה, יצרו קשרים עם יצורים אחרים ופיתחו טכנולוגיות שהוחלט שתשמרנה רק בקרב המועצה המפקחת על ההתיישבות האנושית. תושבי כדור הארץ ממשיכים להתקדם טכנולוגית בקצב האנושי, הנמצא דורות רבים מאחורי מה שבני אנוש על כוכבים אחרים מכירים.
המעבר של ג'ון מכדור הארץ לחיים במושבות, חושף אותו לפער העצום בין בני האנוש שהכיר לאנשים שחיים בכוכבים אחרים. לאט לאט, הוא מעבד את הטכנולוגיות שהוא פוגש בכלים שהכיר, ובעזרת תיאוריות מדעיות שעמיתיו למסע רק למדו עליהם, ומגלה מה המשמעות של הצערת הזקנים והשירות הצבאי.
כל קשיש חותם על 10 שנות שירות בצבא הגנת המושבות אשר אם ישרוד אותם, יקבל את האפשרות לחיות על פני כוכב אחר חיים שלויים בגוף צעיר. רק שהמפגש עם האנושות האחרת ועם היצורים החיים בכוכבים השונים, משפיע על כל מגויס באופן שונה ומשנה את האופן בו תפס אל חייו.
הספר משחק באופן לא רע עם התהייה הפוקדת מבוגרים רבים, השואלים את עצמם איך היו מתמודדים עם העולם לו היו יכולים לקבל בחזרה את גופם הצעיר, ולחיות את חייהם עם הידע והניסיון שיש להם. הקשישים בספר הנוכחי מקבלים את האפשרות לעשות כן, ואחרי שהם חיים את הפנטזיה הראשונית שלהם, האם הגוף הצעיר שקיבלו באמת משפיע על הקיום שלהם במידה שחשבו שיעשה זאת?
"מלחמת האדם הזקן" הוא חלק ראשון מתוך שישה שפורסמו עד כה בשפה האנגלית. שלושת החלקים הראשונים בסדרה כבר תורגמו לשפה העברית ויצאו לאור באופוס. התרגום הנוכחי קולח, והקריאה בספר מרתקת עד לעמוד האחרון ממש. באופן אישי, אני לא יכולה לחכות עד שאסיים לקרוא את שני החלקים הנוספים שתורגמו לעברית. מומלץ גם למי שאינם מגדירים עצמם כחובבי ספרות מד"ב.
מלחמת האדם הזקן מאת: ג'ון סקאלזי מאנגלית: רז גרינברג וצפריר גרוסמן אופוס הוצאה לאור 2019 311 עמ'
