"המושבה האחרונה" הוא הספר החותם את טרילוגיית "מלחמת האדם הזקן" של ג'ון סקאלזי. ג'ון פרי שיצא מכדור הארץ ונלחם בצבא ההגנה על המושבות, סיים את שירותו, קיבל גוף צעיר ועבר לחיות עם ג'יין ששירתה בבריגדות הרפאים, וזואי שאימצו כבתם במושבה שבחרו לעצמם. הוא משמש כאומבדסמן כפרי (מעין שופט כפר הדן בתלונות התושבים אלו נגד אלו) ובגדול נהנה מחיים שלווים.
אבל בעולם בו המועצה המפקחת על ההתיישבות האנושית בחלל לא רק שמונעת מתושבי כדור הארץ ידיעה על המתרחש מחוץ לתחומו אלא אינה שקופה כלל למושבות החברות בה, מסתבר ששאיפות ההתרחבות של המועצה מעוררות כנגדה גזעים אחרים החיים ביקום וג'ון נקרא לסייע למועצת המושבות. תוך שהוא ממלא אחר ההנחיות, ג'ון נחשף למידע שלא היה ידוע לו קודם וצריך לקבל החלטה, האם לפעול על פי תכנית העבודה שקיבל או על פי צו מצפונו.
כדרכו של סקאלזי, העלילה קולחת ובפני הקורא נחשפים פכים נוספים מעולמם של מי שמובילים את התיישבות בני האדם בחלל, ומתוך עולמם של הגזעים השונים החיים לצדם. אנחנו מקבלים הצצה להנהגה האנושית בחלל, לחילוקי הדעות בתוכה ולגופים השונים הנאבקים על הובלתה. במקביל, אנחנו מקבלים גם מידע נוסף על הגזעים השונים שהוזכר בספרים הקודמים ולומדים על הנהגה משותפת של נציגי גזעים שונים אשר סובלת גם היא, כדרך כל הנהגה, ממתנגדים מבית ומבחוץ.
לפני שהגעתי לקריאת טרילוגיית "מלחמת האדם הזקן" קיבלתי עליה המלצה חמה, מישהי אמרה לי שאין לה ספק שמדובר בסדרת ספרים שתדבר אלי, והיא צדקה. ראשית, היא כתובה היטב וכל ספר כתוב היטב מדבר אלי (הז'אנר הרבה פחות חושב). שנית, היא עוסקת בעולמות אפשריים בעתיד, וזה ז'אנר שאני מחבבת במיוחד. אבל נדמה לי שבמקרה הזה, גם מי שבאופן טבעי אינם נמנים בין אוהדי ז'אנר המדע הבדיוני יצליחו להינות מן הספר הנוכחי העוסק באופן מרתק בדיון אודות טבע התודעה והגדרת העצמי. המלצה חמה מאוד לחובבי ספרות מעוררת מחשבה שכתובה באופן קולח במיוחד.
המושבה האחרונה מאת: ג'ון סקאלזי תרגום: רז גרינברג אופוס הוצאה לאור 2019 290 עמ' - כולל שלמי תודה
