חדש על המדף, ספר ילדים חדש של כנרת זמורה דביר:
אורית גידלי כתבה, עינת צרפתי איירה, ספר ילדים הפונה לתלמידי הכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי העושים את צעדיהם הראשונים בעולם ראשית הקריאה. כריכה קשה, צבעוניות וביקור בעולם המערב הפרוע כשהגיבורים קצת שונים מאלו שהמבוגרים בדור שלנו גדלו עליהם.
דוד הקאובוי, אריאה הקאובואית וערימת כובעים מככבים במסע במערב הפרוע...
'דונו וחיבת - ליל הצפרדעים' הוא החלק השלישי בסדרת הספרים העוסקת בדונו, ילד ממוצע בבית ספר יסודי שעסוק בחקירה וגילו בסביבה שלו, וכמו כל ילד ממוצע הוא סקרן לגבי הדברים שנאמר לו להתרחק מהם. החלק השלישי בסדרה מתרחש בחופש הגדול, הזמן בו ילדים ששונאים ללכת לבית הספר מגלים שבעצם הוא חסר להם מאוד והשעמום הופך אותם ליצירתיים במיוחד...
לקראת סוף החופש הגדול הוריו של דונו נסעו לחופשה בצימר עם חברים והוא נותר לבד בבית עם אחיו הגדול, זה שלא באמת מעניין אותה מה דונו עושה ולפעמים זה עדיף לדונו. בבית הסמוך לביתו של דונו גרה משפחה מאוד עשירה, כל כך עשירה שהיא מבלה זמן רב בשנה בבתים אחרים שלה ולדונו זה לא באמת משנה. זאת אומרת זה לא באמת שינה לו עד שהרעש שבוקע מן הבריכה שלהם כל ערב התחיל לשגע את כל הכלבים בשכונה וגם את דונו. לילה אחד הוא מחליט לעשות מעשה, לגשת אל הבית, לטפס על הגדר ולהיכנס לבריכה שלהם בעצמו, ההורים שלו לא בבית, אחיו הגדול עסוק והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. כמעט, כי בדרך לשם הוא נתקל בחיבת מהכיתה שלו והיא תמיד סקרנית לדעת מה הוא עושה, אז הוא לא יכול באמת לספר לה אבל כשהוא מצליח להתחמק ממנה הוא נכנס אל הבית...
ככה לפחות נדמה לדונו, כי חיבת סקרנית ולחיבת יש סיבה משלה לצאת מהבית בו אמה עומדת לארח למחרת אורחים רבים ולהציג בפניהם את אחותה הקטנה והמוכשרת של חיבת, ולחיבת לא יהיה מקום להראות לכולם מה היא יודעת לעשות. אז היא עוקבת אחרי דונו, וטוב שכך, כי ההרפתקה שהשניים נקלעים אליה בבית השכן מצריכה את כל התושייה ששניהם יכולים לגייס.
תמר הוכשטטר היא סופרת ילדים מוכשרת שלצד כתיבה עוסקת גם בעריכה של ספרים ילדים ואין ספק כי היא אמונה על המלאכה. לצד תיאור קסום ומדויק של מחשבותיו של תלמיד בית ספר יסודי בימינו, היא מצליחה לבנות עלילה שנדמת אפשרית עבור כל ילד כמעט, ובכל זאת מהלכת על גבול החוויות השכיחות של ילד ישראלי ממוצע. הספר המודפס בפונט גדול ומנוקד פונה לתלמידי כיתות הביניים בבית הספר היסודי, אלו אשר מרגישים בוגרים מספיק כדי לתור את העולם בעצמם אך עדין חסרים כלים משמעותיים שיאפשרו להם לפענח את עולם המבוגרים במלואו, והתפר הזה בדיוק מאפשר להוכשטטר לפתח את עלילת הספר בדרך נפלאה כל כך שהופכת את הקריאה בו מרתקת ושובת לב.
אנחנו אוהבים כל ספר שתמר הוכשטטר מוציאה תחת ידה ואת סדרת ספרי דונו, ממליצים בחום על הספר הנוכחי לתלמדי בית הספר היסודי הצעירים ומחכים לספרים הבאים בסדרה.
דונו וחיבת - ליל הצפרדעים (דונו 3) מאת: תמר הוכשטטר איורים: עינת צרפתי כנרת זמורה דביר הוצאה לאור 2022 127 עמ'
פֶּרֶק רִאשׁוֹן
וּבוֹ שְׁכֵנִים מִסְתּוֹרִיִּים
בִּקְצֵה הָרְחוֹב שֶׁבּוֹ דוּנוֹ וְחִיבַּת גָּרוּ, עַל רֹאשׁ גִּבְעָה קְטַנָּה, שָׁכַן בַּיִת גָּדוֹל. זֶה הָיָה הַבַּיִת הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בָּרְחוֹב. אוּלַי הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בַּשְּׁכוּנָה. וּכְמוֹ בָּתִּים גְּדוֹלִים אֲחֵרִים, גַּם מִסְּבִיבוֹ הָיְתָה חוֹמָה וּמֵעָלֶיהָ צִמְחִיָּה צְפוּפָה. אֶל הַבַּיִת הוֹבִילָה דֶּרֶךְ פְּרָטִית, כְּלוֹמַר דֶּרֶךְ שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת רַק לָאֲנָשִׁים שֶׁגָּרוּ בַּבַּיִת הַזֶּה. וּכְדֵי שֶׁכֻּלָּם יֵדְעוּ שֶׁזֹּאת דֶּרֶךְ פְּרָטִית, הוֹפִיעָה עָלֶיהָ בְּגָדוֹל הָאוֹת M בְּאַנְגְּלִית. כִּי לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁגָּרָה בַּבַּיִת הַגָּדוֹל קָרְאוּ מִשְׁפַּחַת מִיטֵרָאן.
אֲבָל אִם בְּכָל זֹאת רְצִיתֶם לְהַגִּיעַ אֶל הַבַּיִת וּמְצָאתֶם אֵיזֶה שְׁבִיל נִסְתָּר, וְהִתְקָרַבְתֶּם מַסְפִּיק אֶל הַחוֹמָה, יְכָלְתֶּם לְהָצִיץ בֵּין הֶעָלִים וְלִרְאוֹת — אֶת הַגַּן, אֶת הַמִּדְשָׁאָה הַגְּדוֹלָה וְאֶת הָעֵצִים הַקְּטַנִּים שֶׁהַצַּמָּרוֹת שֶׁלָּהֶן נִקְצְצוּ כָּכָה שֶׁהֵן יִהְיוּ עֲגֻלּוֹת כְּמוֹ כַּדּוּרְסַל. וּבְאֶמְצַע הַגַּן יְכָלְתֶּם לִרְאוֹת אֶת הַבְּרֵכָה.
בְּרֵכָה כְּחֻלָּה וּקְרִירָה בְּלֵב הַגַּן שֶׁל מִשְׁפַּחַת מִיטֵרָאן.
בַּחֹרֶף הָיְתָה הַבְּרֵכָה מִתְרוֹקֶנֶת וּמִתְכַּסָּה בִּשְׂמִיכַת בְּרֵכוֹת מִגּוּמִי. אֲבָל בַּקַּיִץ...
בַּקַּיִץ, כְּשֶׁהַחֹם הַכָּבֵד רָבַץ עַל הַשְּׁכוּנָה, קוֹלוֹת רַעֲנַנִּים שֶׁל אוֹרְחִים רוֹחֲצִים וּמַשְׁקָאוֹת מוּגָזִים הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִים מֵרֹאשׁ הַגִּבְעָה וּבְמוֹרַד הָרְחוֹב. לְמִשְׁפַּחַת מִיטֵרָאן תָּמִיד הָיוּ אוֹרְחִים בַּקַּיִץ, וְכֻלָּם אָהֲבוּ לִשְׂחוֹת וְלִקְפֹּץ לַבְּרֵכָה וּלְהַפִּיל אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי לַמַּיִם. אִם הִתְקָרַבְתֶּם לְגֶדֶר הַצִּמְחִיָּה בַּזְּמַנִּים הָאֵלֶּה, יְכָלְתֶּם לִשְׁמֹעַ פִּטְפּוּטִים בְּצָרְפָתִית וּמִדֵּי פַּעַם גַּם אֵיזוֹ מִלָּה בְּעִבְרִית.
אַף אֶחָד מִיַּלְדֵי הַשְּׁכוּנָה מֵעוֹלָם לֹא רָחַץ בַּבְּרֵכָה אוֹ אֲפִלּוּ טָבַל בָּהּ אֶת קְצוֹת אֶצְבְּעוֹתָיו. מִשְׁפַּחַת מִיטֵרָאן לֹא הִזְמִינָה אוֹתָם. לְמַעֲשֶׂה, כִּמְעַט אַף פַּעַם לֹא רָאוּ אוֹתָם, אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחַת מִיטֵרָאן. הֵם הָיוּ נִכְנָסִים לַבַּיִת וְיוֹצְאִים מִמֶּנּוּ בַּמְּכוֹנִית הַכְּסוּפָה הַגְּדוֹלָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁנָּסְעָה מַהֵר מַהֵר עַל הַכְּבִישׁ הַפְּרָטִי וְשָׁעֲטָה הַחוּצָה, הַרְחֵק מִשָּׁם.
אֲבָל בַּקַּיִץ הַזֶּה עָמַד בֵּית מִשְׁפַּחַת מִיטֵרָאן סָגוּר וְשָׁקֵט. הַתְּרִיסִים הָיוּ מוּגָפִים, וְאִישׁ לֹא שִׁכְשֵׁךְ בַּבְּרֵכָה וְלֹא פִּטְפֵּט עִם הָאוֹרְחִים וְלֹא קָפַץ לַמַּיִם הַקְּרִירִים. אָמְרוּ שֶׁהַמִּשְׁפָּחָה נָסְעָה וְשֶׁיֵּשׁ לָהֶם עוֹד בַּיִת, בְּצָרְפַת. וּבַיִת נוֹסָף בְּקָמֵרוּן, שֶׁזֶּה בְּאַפְרִיקָה. וְאָמְרוּ גַּם שֶׁהַהוֹרִים הִתְגָּרְשׁוּ וְאוּלַי רַק נִפְרְדוּ.
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁעוֹשִׂים הַכֹּל כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁהֵם עֲשִׁירִים
תִּהְיֶה הַסִּבָּה אֲשֶׁר תִּהְיֶה, בַּקַּיִץ הַזֶּה עָמְדָה הַבְּרֵכָה שְׁקֵטָה וַעֲמֻקָּה, וְרַק בָּעֲרָבִים הִתְחִילוּ לַעֲלוֹת מִשָּׁם קוֹלוֹת. קוֹלוֹת מְנַסְּרִים, מְצִיקִים. לֹא קוֹלוֹת שֶׁל אֲנָשִׁים — קוֹלוֹת שֶׁל צְפַרְדֵּעִים. קִרְקוּרִים עַזִּים וּמִתְמַשְּׁכִים, שֶׁהִפְרִיעוּ לְתוֹשָׁבֵי הַשְּׁכוּנָה לְהֵרָדֵם וְשִׁגְּעוּ אֶת הַכְּלָבִים. וּבְכָל לַיְלָה הָיָה נִדְמֶה שֶׁיֵּשׁ יוֹתֵר צְפַרְדֵּעִים מִשֶּׁהָיוּ בַּלַּיְלָה הַקּוֹדֵם.
