‏הצגת רשומות עם תוויות פרנקל ויקטור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות פרנקל ויקטור. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 27 במרץ 2026

חדש על המדף: ספרי עיון


שישה ספרי עיון ראו אור לאחרונה בכנרת זמורה דביר:

 



רגע לפני שפרצה מלחמת 7 באוקטובר, יצא לאור ספר קודם של ג'קי חוגי, מחבר הספר הנוכחי, בו הציג לקורא הישראלי - לכבוד 50 שנה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים - יומו של חייל מצרי שכתב ואייר במהלך הלחימה בסיני את החוויות שלו.

היומן התגלגל לישראל והוחזר לבני משפחתו של אותו חייל. מטרת הספר הייתה להראות את המרחק העצום שעברנו מתפיסת האדם המצרי הממוצע כאויב מושבע, ליכולת ממרחק הזמן להתבונן גם בחיילים המצריים כבני אדם שהושפעו מדרך החינוך והחברות שלהם.

הספר הנוכחי, "חמש נקישות בדלת" יוצא בתוך אתה מלחמה שטרם נגמרה, בימי מבצע "שאגת הארי" ומבקש לבחון את הקשר בין ההפתעה שחוותה ישראל במלחמת יום הכיפורים לזו שנדמה שמהדהדת אותה 50 שנה אחרי במלחמת 7 באוקטובר.

שתי המלחמות הפתיעו את המדינה ואת הגורמים המדיניים והצבאיים שלא נערכו אליה. שתי המלחמות שברו קונספציה של מי שהיו אמורים להיות מודעים לאפשרות שיפרצו, שתיהן לוו במחדלים של גוף המודיעין שהיה אמון למנוע אותן (אמ"ן בצה"ל).

חוגי מנסה לבחון בספר הנוכחי את האסון שקרה לישראל ב-7 באוקטובר 2023 מנקודת מבט מעט אחרת מזו שהורגלנו אליה. הוא בוחן את התדרדרות היחסים בין ישראל לרשות הפלסטינית ואת השינוי בפוליטיקה הישראלית וההשפעה שלהם על ההפתעה המזעזעת שחווה עם ישראל בבוקרו של 7 באוקטובר.

גם בספר הנוכחי לא נפקד מקומה של מצרים, שבתקשורת הישראלית כמעט ואינה מוזכרת, והאזהרות והכלים שהציעה לישראל שנים לפני שפרצה המלחמה.

כמו קודמו, גם הספר הנוכחי נתון בכריכה קשה, קטן בגודלו וכתוב בצורה בהירה וקולחת.



ניתן לשער שהקורא הישראלי הממוצע שמע על ויקטור פרנקל, פסיכיאטר יהודי ניצול שואה, אשר פיתוח את תורת הלוגותרפיה כחלק מהן ההתמודדות האישית שלו עם מוראות השואה והשהות שלו במחנה השמדה.

התורה שפיתח פרנקל היא כלי להתמודדות עם מצבים בהם האדם יודע שאין לו יכול השפעה על המציאות סביבו אבל הוא בהחלט מודע ליכולות שלו להתמודד איתן ולבחור איך לתפוס את אותה התמודדות.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, המציאות הנוכחית של חרבות ברזל בשנתיים וחצי האחרונות ובתוכן מבצע "שאגת הארי" אשר משבש את השגרה של הישראלים כבר מספר שבועות כשהוא גם פוגע ביכולתם של האזרחים לישון מה שבתורו משפיע על הריכוז ועל מצבי הרוח, יכולה בהחלט להיתרם מן הכלים שמציא פרנקל בתורתו.

הסםר הנוכחי פורסם לאחר הספר "האדם מחפש משמעות" וכמו קודמו יוצא לאור במהדורה מחודשת בהוצאת כנרת זמורה ביתן. הספר מורכב ממאמרים שונים של פרנקל אודות נושאים שונים. הספר זכה לתרגום מחודש ועדכני של יעל ינאי.



מתי פרידמן הוא עיתונאי וסופר שמצליח ליצור בספריו העיוניים שלו שילוב מרתק בין כתיבת פרוזה בתוך ספרות עיונית. הספר הנוכחי שלו מתחקר האחר ארבעה מצנחני היישוב היהודי לפני קום המדינה, כשהמפורסמת ביניהם לאזרח הישראלי הממוצע היא חנה סנש.

שם הספר לקוח מתוך שורה בשירה של סנש, אשר חייה ותפיסת עולמה נסקרים לצד עולמם של שלושה צנחנים נוספים מאותה העת: חביבה רייק, אנצו סירני וחיים חרמש.

כמו ספריו הקודמים של המחבר, הספר נכתב לאחר מחקר מעמיק שערך בנושא, בו יצא למסע אל המקומות בהם היו וקרא חומרים רבים שפורסמו על האנשים והתקופה כדי להבין לעומק את סיפור חייהם.



שמעון שבס, מי ששימש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה יצחק רבין בעת הרצחו, מי שהיה עוזר שר הביטחון ומשמש כיועץ פוליטי בין-לאומי, מבקש להציג לקורא הישראלי העכשווי את האופן בו השתנתה ההנהגה בישראל בעשורים האחרונים.

המחבר מציין כי הוא עושה זאת כעת משום שהוא מבקש לשנות את השיטה בה מתנהלת ההנהגה הישראלית, שיטה אשר פוגעת בעם ובמדינה ועשויה, אם לא תעצר בקרוב, להביא לנזק שלא ניתן יהיה לתקן.

שבס, איש של פוליטיקה, אינו מתכחש לכך שהאופן בו מתנהלת המדינה בעשורים האחרונים אינו שונה במהותו מן הדרך בה התנהלה לפני וגם בימים בהם שישמש כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. הוא אומר שהכלים הם אותם הכלים, אך המינון והמטרות לשימוש בהן השתנו בתכלית השינוי.

מהותי השינוי עליו מדבר שבס הוא העובדה שבעבר הכלים האלו שימשו כשמאחוריהם הייתה המחשבה על טובת המדינה לפני הכל ואילו היום המחשבה המניעה את המשתמשים בהן היא טובת ההנהנגה, ללא תלות בטובתה של המדינה.

כדי להוכיח את טענותיו חושף שבס את דרך התנהלות המדינה בימים בהם יצחק רבין ואחרים ניהלו אותה, את הכלים בהם השתמשו, הסיבות לכך והשלכותה שימוש בהן. ואז, הוא עובר לבחינת ההתנהלות של ההנהגה הישראלית מאז, כשהוא מבקש שנתבונן בכלים שמשמשים אותה, במטרות לשימוש בהן ובהשלכות.

שבס מבקש לצאת בקריאה לציבור הישראלי לפקוח את העיניים ולהבין כי הפוליטיקה הישראלית הגיעה למצב בו היא אינה משרתת את העם והמדינה אלא את הפוליטיקאים, ולפעול לשנות זאת.


אם אתם בני גיל מסוים, בוודאי שמעתם על הספר "הסוד", ספר שגילה לעולם שמחשבה בוראת מציאות. רוקסי נפוסי נחשפה אליו בעצמה אבל הייתה צריכה להתמודד עם תהליך אישי לא פשוט כדי להצליח ליישם את הכלים שהציע.

הספר הנוכחי, "ליצור מציאות", הוא ספר השני שמתורגם לעברית ומציג לקורא הישראלי את המפגש הבלתי אמצעי עם תיאוריות שמשנות את המציאות אבל כדי שהן תוכלנה להתרגם לשטח מצריכות ממנה, כמו מכל אדם ממוצע, לעשות תהליך לא פשוט וכלל לא מיידי.

בספר הנוכחי המחברת פורשת את הקשיים שלה, את הטנגו שביצע בו צעדה קדימה ואז חזרה לאחור, פעם אחר פעם, עד שלמדה להתקדם רק בכיוון אחד.

ההקדמה בפתיחת הספר מציגה לקוראים את המושגים שמשמשים את מי שרוצים להשפיע על המציאות שלהם ואז מציעה המחברת תוכנית עבודה בת שבעה שלבים לזימון מציאות.

הבחירה להוציא את הספר בכריכה קשה מתאים לקריאה חוזרת ונשנית, ומתחבר לדרך שמציעה המחברת, המודעת לכך שכדי לשיים אותם יש צורך לחזור אליהם שוב ושוב עד שיוטמעו.



ד"ר אורניה יפה ינאי היא פסיכולוית קליינת ותעסוקתית שהוציא בעבר ספר שביקש להציע לקוראיו כלי כדי למצוא את האופק התעסוקתי שלהם בדרך שתסייע להם להפוך גם אותו לחלק מן המימוש העצמי שלהם.

הספר הנוכחי, "ללכת בשבילי משמעות" מציע כלי טיפול נוסף שלה, הפעם מטרתו היא להעניק לקוראיו כלי לשינוי האופן בו הם תופסים את חווית החיים שלהם.

המחברת מציעה לקוראים שלה להתבונן על האופן בו ישנה העברה מן הדורות הקודמים לדור הנוכחי, כזו המעצבת את האופן בו אדם מגדיר לעצמו את מטרות חייו וחווה את המציאות. ההבנה הזאת, טוענת המחברת, מאפשרת לאדם להתנתק מן ההיבטים שלה אשר אינם משרתים את טובתו.

המחברת מאמינה כי מהות החיים היא חיפוש המשמעות והאהבה, איך ניתן למצוא את אותם ומהם בדיוק, היא פורטת בחלק האחרון של ספרה.

הספר משלב בתוך הכלים התיאורטיים גם דוגמאות מתוך ניסיונה המקצועי של המחברת כשהוא מדגים את ההכלים שהיא מציעה בתוך סיפורים מהקליניקה שלה לאורך השנים, אמצעי שמאפשר לקורא להטמיע בצורה טובה יותר את הכלים בעזרת דוגמאות מעשיות מחיי היום-יום.

יום רביעי, 24 באוגוסט 2022

האדם מחפש משמעות / ויקטור פרנקל

 



הפעם הראשונה בה קראתי את הספר "האדם מחפש משמעות" הייתה בסוף שנות העשרה שלי. אני זוכרת ששמעתי שהכותב הוא פסיכיאטר ניצול שואה שמתוך החוויות שלו במחנה הריכוז פיתח שיטת טיפול חדשה: לוגותרפיה. כמי שנושא הטיפול ועולם הפסיכולוגיה סיקרן אותה מגיל צעיר ומצאה את עצמה קוראת את כתביו של פרויד ואת ה-DSM להנאתה, הבחירה לקרוא את ספריו של פרנקל (לאחר מכן המשכתי לספרים נוספים שלו: "הזעקה הלא נשמעת למשמעות" ו-"האל הלא מודע") הייתה טבעית. עדין לא ידעתי מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, אבל ידעתי בוודאות שאני רוצה להבין את העולם ואת בני האדם שמרכיבים אותו.

אני לא יודעת אם בגיל הצעיר בו קראתי את ספרו של פרנקל לראשונה, הייתי בשלה מספיק לרדת לעומקם ולהבין את החדשנות בתורת הטיפול שיצר אבל אני מאמינה כי משהו מתובנותיו של פרנקל נטמע בתודעתי והשפיעה על תפיסת העולם שלי. היום, כמה עשורים מאוחר יותר, אחרי שקראת את התרגום העדכני לספר "האדם מחפש משמעות", אני מרגישה שאני מצליחה להבין את הספר הרבה יותר.

כדי להבין את החידוש בתורתו של פרנקל כדאי להכיר את ההבדלים בינה לבין שיטת הטיפול המסורתית, בוודאי זו שרווחה במחצית הראשונה של המאה ה-20 בה כתב את הספר. השיטה המסורתית מתבססת על כתביו ותורתו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכולוגיה. במרכזה ההנחה כי חוויות הילדות שלנו מעצבות אותנו כאנשים בוגרים. הטיפול בשיטה זו הוא ניסיון לרדת לשורשיהם של ההתנהגויות השונות המניעות את בני האדם, שורשים שטמונים בילדות ובהתבגרות ובחוויות השונות שהיו לאדם בגיל צעיר, בעיקר עם הוריו ומשפחתו הקרובה. ההתמודדות המחודשת של אדם בוגר עם חוויות שעיצבו אותו בגיל צעיר כשלא היו לו כלים מספיקים להבינן, אמורה לסייע לו להתגבר על חסמים ועכבות שיש בו כיום ולשנות את מציאות חייו לטובה. 

שיטתו של פרנקל, הלוגותרפיה, מציינת כי על אף ההיבטים החיוביים שיש בשיטה המסורתית גילה, מתוך חוויות הקצה שלו במחנה הריכוז, כי שיטה זו אינה מהווה כלי טיפולי מספק להתמודדות עם הקשיים של בני האדם בעידן הנוכחי. פרנקל האמין כי לא מספיק לרדת לשורשי ההתנהגויות של אדם, אלא חשוב כי לאדם יהיה ערך שהוא נותן למעשיו: משמעות. כמטפל למד פרנקל עם השנים כי יש מקרים בהם בני אדם עוברים שנים של פסיכואנליזה (טיפול בגישה המסורתית) אך לא מצליחים לפתור בעיות בחייהם משום שהם מסתכלים על המציאות הנוכחית בכלים לא מספיקים. כשפרנקל אפשר להם לבחון מדוע רצו שינוי ואילו מטרות רצו להשיג, הוא מצא כי המשמעות עצמה נתנה להם יכולת התמודדות טובה מהבנת נסיבות חייהם גרידא. 


הספר הנוכחי אשר אינו ארוך במיוחד, מורכב משני חלקים עיקריים:

התנסויות במחנה הריכוז - התיעוד של ויקטור פרנקל את החוויות שעבר במחנה הריכוז והתובנות שלו בעקבותיהן אודות טבע האדם ואודותיו עצמו. פרנקל שלמד ועסק בפסיכיאטריה לפני שהגיע למחנה הריכוז, היה בנסיבות בהן יכול היה לבחון בני אדם במצבי קיצון שעימתו אותם עם הערכים שהאמינו שהם אוחזים בהם ואותו עם כל הידע המקצועי שהיה לו עד אז. השנים בהן שהה במחנה הריכוז הובילו אותו לראות, ולחוות מכלי ראשון, את הגבולות המוסריים של בני האדם ואת המשמעות היחסית שהם מקבלים בסביבות קיצון בהן אין לאדם שליטה על התנאים בהם הוא חי.

לוגותרפיה על קצה המזלג - מושגי יסוד בתורתו של פרנקל.


לתרגום המחודש והעדכני של הספר מצורף גם פרולוג שהוא חלק מן הריאיון האחרון שנתן פרנקל כשהיה בגיל 90, ובו התייחס למבקרים הרבים שהיו לשיטתו לאורך השנים וענה עלה שאלה שהעסיקה רבים מהם: האם הוא אדם דתי ומאמין. ופה המקום גם לציין לטובה את התרגום של יעל ינאי שהצליחה לקרב את שפת הספר לקוראים צעירים בני המאה ה-21 ועשתה זאת באופן שיהיה נאמן לכוונתו של הסופר.


"האדם מחפש משמעות" הוא תיעוד של ניסיון חיים אחד, קיצוני במיוחד, של פסיכיאטר אשר תפיסת העולם שלו אודות טבע האדם השתנתה והובילה לפיתוח כלי טיפול המתאים במיוחד לבני אדם בעולם המערבי במאה ה-21. לתחושתי, כל אדם בעידן הנוכחי המתמודד עם קשיים שאינו מוצא להם פתרון יצא נשכר מהצצה לחוויות ותורת הטיפול של ויקטור פרנקל כפי שהן מוצגות בספר הנוכחי. הספר מומלץ במיוחד לעוסקים בטיפול.


* קטע מהספר מופיע בתחתית הפוסט.


האדם מחפש משמעות - מבוא ללוגותרפיה     מאת: ויקטור פרנקל    תרגום מחודש ועדכני: יעל ינאי     הוצאת כנרת זמורה דביר     2022     216 עמ'

מתוך הספר:


"חיים פירושם, בסופו של דבר, נטילת אחריות למציאת התשובה הנכונה על בעיותיו של אדם וקיום התפקידים שהם מעמידים בלי הרף לפני כל יחיד ויחיד. תפקידים אלה - פשר החיים - שונים בכל אדם ואדם ובכל רגע ורגע. לפיכך אי אפשר להגדיר את פשר החיים באופן כללי. אין להשיב על שאלות בדבר פשר החיים בהצהרות כוללות."
  
"שום אדם אל יחרוץ משפט על שלא שאל את עצמו בכנות גמורה, אם לא היה נוהג ממש כך במצב דומה."
  
"האמת שאהבה היא המטרה הסופית והנעלה ביותר אשר אליה ישאף האדם."
 
 "אחת היתה מחשבתנו: גוף זה שבכאן, גופי, הריהו, בעצם, כבר גוויה. מה קרה לי? אין אני אלא חלק קטן מהמון גדול של בשר אדם... של המון שמאחורי תיל דוקרני, שדחסהו לתוך כמה ביקתות עפר; המון שיום-יום חלק ממנו מרקיב והולך, מכיוון שחדל להיות."
 
 "מה שהיה דרוש באמת, היה שינוי יסודי ביחסינו אל החיים. צריכים היינו ללמוד בעצמנו וללמד את האנשים המיואשים, כי בעצם לא היתה חשיבות למה שאנחנו קיווינו לקבל מן החיים, אלא למה שביקשו החיים לקבל מאתנו."
"צריכים היינו לחדול מלשאול לפשר החיים ותחת זאת לראות את עצמנו כנשאלים על-ידי החיים יום-יום ושעה-שעה. ועלינו להשיב, לא בדיבור ולא בהרהור- אלא בפעולה נכונה ובהתנהגות נכונה."
  
"כל נסיון להשיב לאסיר המחנה את כוחו הפנימי צריך היה להציב לפניו איזו מטרה לעתיד."
  
"אם יש בכלל טעם לחיים, צריך שתהא משמעות גם לסבל."
 
 "בתוך בדידות אין קץ, כשאדם אינו יכול להתבטא בפעולה של ממש, כשהישגו היחידי עשוי להצטמצם בקבלת עול יסורים בדרך הנאותה - בדרך מכובדת, במצב כזה יכול אדם לזכות במילוי משאלותיו מתוך הסתכלות אוהבת בדמות הנפש היקרה לו, אשר הוא נושא בלבבו."