הקריאה בחלק הראשון בסדרת הספרים החדשה של ברנדון סנדרסון לנוער הייתה כמו רכבת הרים של ציפיות. בתחילה רף הציפיות היה גבוה מאוד, כמי שקראה את ספרי המד"ב-פנטזיה שלו למבוגרים ואהבה אותם דווקא משום שהם נעים על צירים מוכרים, בטוחים ולא גולשים לפורנוגרפיה של אלימות היה לי ברור שהכתיבה שלו לילדים תהיה דומה. בעצם, הנחתי שהוא יעתיק את העולמות והדרכים שברא בספרים שכתב למבוגרים גם לעולמות הילדים, כמעט בלי התאמות כי הכתיבה שלו חסה על נפשם הרגישה של הקוראים.
התבדיתי. הספר מתחיל בצורה מסקרנת אבל מרגיש כאילו על כל צעד אחד שהסופר עושה קדימה הוא זז לפחות צעד אחד אחורה והקורא מרגיש שהוא עומד במקום ולפעמים אפילו נע בכיוונים לא ברורים שלא מתקדמים לאף מקום. לאחר עיון קצר בספר הוא חזר למקומו על המדף ועמד להיות מונח שם עד להודעה חדשה, אלא שאז הגיע ה-7 באוקטובר והחזרה לספר ולאופן הייחודי בו הוא כתוב, הרגישה כמתאימה בדיוק למצב המיוחד אליו נקלע עם ישראל כולו אחרי השבת הארורה.
את העובדה כי סנדרסון דואג לנפשם הרכה של קוראיו כבר ציינתי, אבל רק המאורעות המזוויעים של אותה השבת הבהירו לי כי האופן בו בנה את סדרת הספרים החדשה שלו ממשיך את אותו קו המחשבה. סנדרסון יצר סדרת ספרים ובמרכזה ילד שלומיאל שכל מה שהוא נוגע בו נהרס. רק מפגש עם סבו מגלה לו שה"כישרון" שלו להרוס דברים הוא בעצם כישרון אמיתי של ממש, שנובע מהיותו בן לשושלת של בעלי כוחות מיוחדים המתקיימים במציאות המקבילה לזו שכולנו רואים ומכירים.
אבל אני מקדימה את המאוחר. גיבור הספר, אלקטרז סמדרי, גדל במשפחות אומנה כל חייו. הכישרון שלו להרוס דברים הוביל לכך שהוא נדד מבית לבית והפסיק לצפות לכך שמישהו ירצה לדאוג לו לאורך זמן. ביום הולדתו ה-13 הוא מקבל מתנה שמגיעה לבית האומנה האחרון בו הוא מתגורר, השולחים: הוריו. אך עוד לפני שיש לו שהות להתרגש מן המתנה והעובדה שהוריו שלחו לו מתנה שהגיעה למקום המגורים הנוכחי שלו, שורה של אנשים נכנסים לחייו וכל אחד מהם מציג לו מציאות שונה.
אלקטרז סמדרי המבוגר, כותב סדרת ספרים הפונה לקוראים הצעירים. ממרומי גילו ואחרי שהגיע למעמד רם במדינתו, אלקטרז, כפי שהוא חוזר ומזכיר לאורך העלילה כולה, כותב את הספרים כדי להוריד את הכתרים שנקשרו לו לאורך השנים ואולי מחמיאים אבל אינם מדויקים בלשון המעטה. אלקטרז שכותב את הדברים לילדים, יודע שילדים לא תמיד יכולים להתמודד עם המתח ולא רוצה להפחיד אותם. לכן, הוא מסייג כל מאורע שעשוי להיות טריגר לפחד או מחשבות שליליות בשורה של תכניים יום-יומיים, שלא לומר: משעממים, אשר מסיטים את תשומת לבם של הילדים מן המתח שנבנה ומאפשרים להם לשמור על חוויה רגשית רגועה ואחידה לאורך העלילה כולה.
בשגרה, כתיבה מהסוג הזה יכולה להיות מבאסת, משעממת וכזו שתגרום לילדים לזנוח את הספר לאנחות מהר מאוד. אבל אנחנו והילדים שלנו, בוגרי ה-7 באוקטובר 2023, זקוקים כעת לנחמה ולדרכים בהן נוכל להרגיע את עצמנו. ילדים רבים שרויים כיום במתח ובחרדה ולא תמיד המציאות האלטרנטיבית שהספרות מציעה להם ונכונה לימים רגילים, מתאימה לתקופה הנוכחית. סדרת הספרים החדשה של סנדרסון לילדים, מציעה סדרת ספרי הרפתקאות פנטסטית המתאימה לכל הילדים חובבי ספרות ההרפתקאות, אך מותאמת במיוחד לאלו שמתמודדים עם חרדות ופחדים, גם אם לא תמיד הם מודים בכך בפני עצמם ובפני אחרים.
אלקטרז נגד ספרני הרשע הוא החלק הראשון בסדרת ספרי הרפתקאות ופנטזיה הפונה לילדים הבוגרים בבית הספר היסודי. הסדרה שנוצרה בידי מחבר ספרי מד"ב ופנטזיה למבוגרים נאמנה לכללי הז'אנר אך מותאמת לילדים ואנחנו מצאנו שהיא מתאימה במיוחד לילדים ישראלים בימים הללו. אנחנו ממליצים בחום על הספר ועל הסדרה כולה (עד עתה יצאו שני חלקים בסדרה) ומחכים לתרגום הספרים הבאים לעברית.
* להתרשמות אישית, ניתן לקרוא את פתיחת הספר בתחתית הפוסט.
אחקטרז נגד ספרני הרשע מאת: ברנדון סנדרסון מאנגלית: כנרת היגינס-דוידי הוצאת מודן 2023 264 עמ'
הקדמת המחבר
אני לא אדם טוב.
אני מכיר את הסיפורים עלי. קוראים לי אוֹקוּלָאטוֹר דרמָטוּס, גיבור, מושיען של שתים־עשרה הממלכות... אבל כל אלה אינן אלא שמועות. חלקן הגזמות; רובן שקרים בוטים. האמת מרשימה הרבה פחות.
כשמר באגסוורת ניגש אלי לראשונה והציע שאכתוב את האוטוביוגרפיה שלי, היססתי. אבל מהר מאוד הבנתי שאין הזדמנות טובה מזו להסביר את עצמי בפני הציבור.
כפי שאני מבין, הספר הזה ייצא לאור בו זמנית בממלכות החופשיות ובלַייבּרֶרְיה הפנימית. זו בעיה מבחינתי, כי זה מאלץ אותי לכתוב את סיפורי כך שיהיה מובן לאנשים משני האזורים. ייתכן שתושבי הממלכות החופשיות לא יידעו מהם מטול רקטות, תיק מסמכים ואקדחים. אבל תושבי לייברריה - ההאשלנדרים כפי שהם מכונים לעיתים - לא יכירו, קרוב לוודאי, מושגים כמו אוֹקוּלָאטוֹרים, קריסטין, ואת עומקה של הקונספירציה הספרנית.
לאלה מכם הנמצאים בממלכות החופשיות, אני מציע שתמצאו לכם איזה מילון או אנציקלופדיה או משהו - יש הרבה שיהיו טובים לצורך העניין - כדי למצוא הסברים למונחים. הרי הספר הזה ייצא לאור כביוגרפיה בארצות שלכם, והמטרה שלי אינה ללמד אתכם על המכונות המשונות ועל כלי הנשק הארכאיים של לייברריה. המטרה שלי היא להציג בפניכם את האמת עלי, ולהוכיח לכם שאני לא הגיבור שכולם אומרים שאני.
בהאשלנדס - הארצות הנתונות בשליטתם של הספרנים, כמו ארצות־הברית, קנדה ואנגליה - הספר הזה ייצא לאור כספר פנטזיה. אל תלכו שולל! זו אינה בדיה, וגם לא באמת קוראים לי ברנדון סנדרסון. שני הפרטים האלה הם חלק מההסוואה הדרושה להסתרת הספר הזה מסוכני הספרנים.
למרבה הצער, למרות כל אמצעי הזהירות, אני חושש שהספרנים יגלו את הספר ויחרימו אותו. במקרה הזה, סוכני הארצות החופשיות שלנו ייאלצו להתגנב בחשאי לספריות ולחנויות ספרים כדי להניח אותו על המדפים. עליכם לראות בעצמכם בני מזל על כך שמצאתם את אחד העותקים הסודיים האלה.
ולכם בארצות ההאשלנדס, אני יודע שייתכן כי אירועי חיי ייראו בעיניכם מופלאים ומסתוריים. אני אעשה כמיטב יכולתי להסבירם, אבל בבקשה תשתדלו לזכור שמטרתי אינה לבדר אתכם. מטרתי היא לפקוח את עיניכם אל האמת.
אני יודע שהעובדה שאני כותב את סיפורי לא תסייע לי לרכוש חברים רבים באף אחד מהעולמות. אנשים אף פעם לא אוהבים לגלות שאמונותיהם אינן נכונות.
אבל זה מה שמוטל עלי לעשות. זה הסיפור שלי - סיפורו של שוטה נבזה ואנוכי.
סיפורו של פחדן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה