מוזיאון הצמחים / קייטי סקוט וקאת'י ויליס

איך יודעים שמשהו לא תפס בארץ, אין לו מילה בעברית והשימוש בו כמושג נהיר למתי מעט, ממש כמו:  "Coffee Table Book". הפירוש המילולי של המושג הוא ספר שולחן קפה, ואם רוצים לדייין אז ספר לשולחן הקפה. ובארצות הברית, ממנה מגיע המושג, הוא רווח ומשמש בעצם כחלק מחלל התצוגה הביתי שנועד להעיד על איכות יושביו ובבחירה איזה מן הספרים לשים על שולחן הקפה בסלון, כך שכל המתארחים יוכלו לראות ולעיין בו, יש כדי להעיד על עולמם של המאחרים, או לפחות העולם שהיו רוצים להאמין כי הם חיים בו.

מטבע הדברים ספרי שולחן הקפה ניכרים ראשית בויזואליות שלהם, הכריכה שלהם והדפדוף בה מושכים את המבט ולוכדים את תשומת לבם של המעיינים בהם. הם אינם עמוסים במידע, שעלול לעייף ולהרחיק את הקורא, אך הם מכילים מספיק פריטי ידע שיאפשרו למעיין בהם לחוש כי הוא מחכים, והוא עשוי אף למצוא עצמו בעתיד פולט מספר פרטים שזוכרים לו מן הספר ומעניקים לו נופך של אדם רחב אופקים.

בדרך כלל ספרי שולחן קפה הם ספרי תמונות, ספרים שעיקרם תיעוד של נושאים שונים ופיסות מידע המבהירות את ההקשרים השונים שלהן. הספר הנוכחי מעט שונה, הוא מורכב מצמדי דפים, כאשר בצד אחד מוצג לקוראים נושא בוטני, ומן הצד השני מאויירים ההיבטים השונים הנדונים בו. הוא מזכיר במתכונות ספרים מאויירם לילדים הקוראים בעצמם, בהם למלל ולטקסט חלוקה שווה ומקום שווה, ובספר הזה בהחלט לא ניתן להפריד בין השניים.

נדמה שכותרת הספר "מוזיאון הצמחים" מגדירה היטב את החוויה שהוא מעניק, ממש כמו ביקר במוזיאון ניצבים מולנו איורים מרהיבים ביופיים של פריטים בוטניים שונים, הנפרשים בהדרגה בהתאם לעדין בו הופיעו לראשונה ולמאפיינים שלהם, ולצדם הסברים מאירי עיניים המבהירים למעיין שאינו מכיר את התחום, את ההיבטים השונים שלהם.

את הספר יצרו במשותף פרופסור קאת'י ויליס, העובדת בגנים הבוטניים המלכותיים בקיו, לונדון אשר באנגליה, והייתה אחראית על הצד המדעי ועל ארגון המידע הנפרש בספר באופן פשוט וקל להבנה. אל איורי הספר הופקדה קייט סקוט. כבר במבוא אנחנו לומדים כי עד עתה ידועים למדה כ-425 אלף מיני צמחים, ורבים אחרים מתגילם מדי יום. כל צמח זקוק לתנאים לתנאי מחיה שונים המאפשרים לו להתפתח, ובזכותם גם בני אדם יכולים להתקיים על פני האדמה.

מטרת הספר, כך מסביר המבוא, היא להסביר איך התפתחו מיני הצמחים השונים הקיימים כיום, תוך הצצה לצמחים הראשונים, לצמחים הגדולים ביותר, הקטנים ביתר, המוזרים ביותר ועוד.

כיאה למוזיאון, גם הספר מחולק לתצוגות, שבעה במספר, הראשונה מוקדשת לצמחים הראשונים, הבאה אחריה לעצים ואחריהן, לפי הסדר: דקלים וציקסים: צמחים עשבוניים: דגנים, סופיים, גומאיים וסמריים: סחלביים וברומליים: והתצוגה האחרונה עוסקת בהתאמה לסביבה.

כתוצאות חיפוש

וצאות באינטרנט

אני נמנת על האנשים המאמינים כי הבית צריך להיות מקור למידע ועניין עבור כל החיים בו, ילדים ומבוגרים כאחד. הספר "מוזיאון הצמחים" הוא בדיוק מסוג הספרים שמעוררים זאת אצל בני כל הגילאים, ולצד ספרים רבים אחרים יש לו מקום על המדף, ואולי לפחות חלק מהזמן גם על שולחן הקפה. בבתים רבים. מומלץ בחום.

מוזיאון הצמחים     מאת: קייטי סקוט וקאת'י ויליס     מאנגלית: גיא הרלינג     הוצאת שוקן     2019     96 עמ'