כמות ספרי הזן שתורגמו לעברית רק הולכת וגדלה במאה ה-21. החיפוש אחר כלים לחיים טובים, בעידן בו האנושות נמצאת במצבה החומרי הטוב ביותר אי פעם, מתחדד בעת הנוכחית ביתר שאת. זן, על פי הויקיפדיה העברית, היא מסורת בודהיסטית השמה במרכזה את המדיטציה ככלי להגעת ההארה ומבכרת את הדרך (התרגול המעשי) על פני ההיבט המחשבתי. אחד האמצעים המסייעים לנזירי זן בעת המדיטציה הוא 'גן זן', גן סלעים יפני - ארגז חול רדוד מוקף גדר המכיל חול, חצץ, סלעים ולעיתים דשא, עשב או מרכיבים טבעיים אחרים.
(מיניאטורה של גן זן, התמונה לקוחה מערך הויקיפדיה העברי של המונח 'גן זן')
מחבר הספר הנוכחי, שונמיו מאסונו, הוא נזיר זן המכהן כראש מנזר בודהיסטי ביפן ומבלה את זמנו גם בעיצוב גני זן ברחבי העולם ובהוראת הנושא בתכוניות שונות. כמי שגדל בתרבות בה הבודהיזם והזן הם חלק טבעי מהיום יום ומבלה את זמנו כיום גם בעולם המערבי, הוא מודע להבדלים בין התרבויות ולצורך לתרגם את מושג הזן, עקרונותיו והדרך לתרגל אותו, לעיניים מערביות.
למען האמת, נדמה שכבר באופן בו בחר מאסונו לעצב את הספר שלו יש משהו שמוביל את הקורא אל תוך עולם הזן, עוד לפני שקרא ולו אותו אחת. הספר הנתון בכריכה קשה קטן מאוד יחסית לספר המודפס הממוצע. הוא נוח לאחיזה בכף ידו של אדם בוגרו והאופן בו הוא ממקד את הסבריו השונים, המחולקים ל-100 שיעורים שונים אותם מציע המחבר לתרגל, כבר יוצרים אצל הקורא חוויה שונה, כזו המאפשרת לו לבחון את הטקסט לאחר שהמבט הקורא בו הוא מורגל עובר שינוי קל.
להסביר זן במילים, ואת זה לא כותב המחבר בספר, זה קצת כמו ניסיון לתאר תמונה לעיוור, שימוש במילים שהעיוור מכיר וחווה אבל בדרך אחרת כדי להסביר חוויה שמעולם לא הכיר. אומרים שתמונה אחת שווה יותר מאלף מילים, כך גם רגשות וחוויות שמשנות בנו משהו, הן יוצרות בנו שינוי שנתקשה לתאר למי שעולם המושגים שלו דומה לזה שהיה לנו לפני החוויה. לכן, כך נדמה לי, המחבר בספר הנוכחי מבכר להמעיט במילים. הוא מעניק לקוראים שלו 100 שיעורים המחולקים ל-4 חלקים וכל שיעור כזה נפרש על פני עמוד אחד, כאשר השיעורים הקצרצרים הללו יוצרים מעין חוויה מתמשכת בכלים שהם מציעים ובסיפורים הקטנים שהמחבר משלב בהם ויוצרים יחד היכרות עם עולמו של הכותב. החלק הראשון בספר מוקדש ל'העצמת העצמי העכשווי', השני ל'הפחת ביטחון ואומץ', השלישי ל'שיכוך בלבול וחרדה' והאחרון ל'גרום לכל יום להיות היום הטוב ביותר'. כל שיעור כזה זוכה לשער נפרד, איור שחור לבן בקווים מינימליסטים המתאר את החוויה המרכזית שלו ולאחריו נפרש הסבר קצר הממקד את הקורא במטרתו.
כשמגיעים אל הטקסט עצמו, הקריאה היא חוויה אחרת. אין בספר הזה שיפוט או ניסיון להציג לקוראים את האור הבלעדי, אלא הצעה להציץ לתוך עולם חוויות השונה ממה שאדם מערבי ממוצע מכיר או התנסה בו, תוך שיקוף של חוויה אישית של הכותב, ניסיונו שלו וניסיונם של אחרים שפגש לאורך השנים. לא מעט מן השיעורים בספר יהדהדו לקוראים הישראלים מושגים שונים המוכרים לו מן הדת היהודית, תורת הפנג שוואי ועוד. החיבור בין כולם יחד יוצר תמונה נעימה שאולי אינה מדויקת לישראלי הממוצע, אבל בהחלט כזו שהוא יכול לקחת חלק מפרטיה אל תוך חייו וליישם אותם באופן שייטיב עם יומו. וזו כל מטרת הספר.
מומלץ. בחום. גם למי שבאופן טבעי מתנגדים לתורת עכו"ם, ניתן בקלות להפריד בין ההיבטים האמונים של הכותב לכלים הפרקטיים שיכולים להפוך את יומו של כל אדם באשר הוא, למעט יותר טוב בכל פעם.
אמנות החיים הפשוטים מאת: שונמין מאסונו מאנגלית: דליה צחור הוצאת כנרת זמורה דביר 2021 220 עמ'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה