ספר עבודה חוויתי הוא תענוג בכל גיל. ממש. נדמה שההנאה שאנו שואבים בילדות מציור וצביעה לא נעלמת גם כשאנחנו גדולים, אנחנו פשוט זקוקים לאתגר גדול יותר, שיהלום את גילינו וכישורינו. הספר הנוכחי, 'איך משתפים חיוך' הוא סיכום קצר של שורת הרומנים הגרפיים שהוציאה לאור ריינה טלגמאייר, סיכום בו היא מציעה לקוראים מפגש עם מאחורי הקלעים של העבודה שלה.
טלגמאייר עשתה זאת בקטן בסיום הספר הקודם שלה, 'כאב בטן', כשהציגה סצנות שנות מהספר בכל שלבי העבודה. בספר הנוכחי היא חוזרת להצצה הזו ומקיפה את את יתר הספרים שכתבה עד כה, תוך שהיא מעניקה מבט מעמיק יותר לנסיבות יצירתו של כל ספר כזה וההשראה שהיא שואבת מחייה הפרטיים ומתרגמת ליצירה הספרותית שלה.
אם הילדים שלכם, או אתם, רוצים להתנסות ביצירת רומן גרפי משלכם או לפחות פרק או עמוד פוטנציאלי מרומן כזה, טלגמאייר מאפשרת לכם לעשות זאת בעזרת ספר העבודה שיצרה ומתבסס על הספרים שהוציאה לאור עד עתה. היא פותחת אותו במשהו שאנחנו רגילים לפגוש רק בספרים המיועדים לילדים צעירים "הספר הזה שייך ל:" ריבוע גדול ורחב בעמוד הראשון של הספר בו יכול בעליו הגאים לציין את שמו. אנחנו משערים שאם הבעלים שלו מתחת לגיל 14, זה ישמח אותם :-)
אחר כך טלגמאייר פותחת את הספר, בהסבר קצר על העשייה שלה ובהזמנה לקוראים. היא מספרת כי הספרים שיצרה הם ביוגרפיים, זאת אומרת שהם מבוססים על חייה ומתעדים רגעים מילדותה. לצדם יצרה גם מספר ספרים שמבוססים על חוויות מילדותה אבל בהם לקחה לעצמה את חתירות הדמיון....
היא מתחילה מקטע מן הספר 'חיוך' המתעד תקופה מחייה לאחר שבגיל 11 נפלה ושברה את שתי שיניה הקדמיות ועל אף שהרופא הצליח להחזירן הן מוקמו גבוה כל כך מה שהעניק לה מראה של ערפד... אז הן הוצאו בחזרה והיא לבשה רסן וגשר כדי לסדר מחדש את מבנה השיניים שלה... וכך בכיתה ו' הייתה לה שנה קצת מוזרה.. ואת השנה הזו היא תרגמה ליצירת הספר 'חיוך' החל מהרעיון שהעלתה על הכתב, הסדר שעשתה בזיכרונותיה וכלה בעיבוד החוויה לכדי איורים ומלל קצר.
בכל ספר היא מתחילה באופן הזה, עוברת לתמונות קטנות, שלב העפרונות על דפי בריסטול, יצירת גבולות לאיורים, בועות דיבור וטקסט, צביעה ומעבר לדיגיטציה בה שוב נדרשת צביעה. כשהכול מוכן היא בוחרת עטיפה שתדבר לקהל ותזמין אותו להסתקרן ולפתוח את הספר.
וזהו, פה מגיע החלק של הקוראים, פה הם מתבקשים לשתף משהו מהחיים שלהם וטלגמאייר מכוונת אותם באופן מתודי בדפי העבודה הפזורים בספר בהם יכולים הקוראים למלא שלב אחר שלב את ההוראות: לכתוב על עצמם, לצרף תמונות מהגיל המתאים וליצור איור ראשוני של עצמם, כדי לעשות זאת טלגמאייר מלמדת אותם לבנות איור פנים שלב אחר שלב, היא משרטטת בהדרגה והקוראים הצעירים יכולים להתנסות במחברת משלהם עד שירגישו שהם שולטים בטכניקה שהיא מציעה. עכשיו הם יכולים ליצור את הפנים של הסיפור שלהם, או לפחות להתנסות בזה באופן ראשוני.
אחרי שלומדים לצייר פנים צריך ללמוד ליצור הבעות, תהליך לא פשוט אבל גם פה לטלגמאייר יש כמה טיפים על יצירת הבעות פנים בסיסיות: מה עושים עם העיניים? והגבות? והפה? רואים את השיניים?... הקוראים יכולים לשחק עם איברי הפנים השונים באיורים משלהם בעמודים הבאים ולגלות איך כל שינוי משפיע על ההבעה של הדמות שלהם.
הסיפור האישי של האדם לא מספיק, יש גם קונטקסט - הקשר, הקשר מרכזי הוא מקום העלילה. במקרה של טלגמאייר זו עיר הולדתה סן-פרנסיסקו שנודעת בזכות קווי מתאר ייחודיים שהיו לה. היכן גדול הקוראים הצעירים? אילו מקומות זכורים להם במיוחד בילדותם? הם מוזמנים להדביק תמונות של עיר ילדותם והמקומות שאהבו בעמודים המתאימים ועכשיו, סוף סוף, לכתוב במילים שלהם על אירוע מילדותם, כל אירוע שיבחרו ויש לו משמעות רגשית חזקה עבורם. הם יכולים לבחרו שלושה רעיונות ואז להתמקד בזה שהם הכי רוצים לכתוב עליו, ולפרט כמה שיותר.
אחרי שיש להם סיפור הם יכולים ליצור לו פתיח, רק פתיח. כמה סצנות ראשוניות עם טקסט קצר ובועות דיבור. כדי לראות איך הם מתחילים ליצור סיפור קומיקס משלהם. בפרקים הבאים טלגמאייר מלווה אותם לכיוונים נוספים: המשפחה, חוויות מבית הספר, ואפילו אל מחוזות הדמיון בזכות חוויה משמעותית קצת שונה שהייתה להם בילדות. וכך מטלה שעשויה להראות גדולה ומורכבת למי שטרם התנסו ביצירה מהסוג הזה, הופכת לאחר שהיא מפורקת לגורמים ובעזרת הדרכה יסודית ונעימה, למשהו שכל קורא צעיר הסקרן להתנסות בה יכול לעשות בקלות ממש.
מדובר בספר עבודה קסום ואפקטיבי שיכול להעניק לכל מי שרוצים להתנסות ביצירת קומיקס אישי משלהם כלי שימושי ופשוט ליישום המצריך רק רצון להתנסות וזמן לתרגל. אנחנו שאוהבים מאוד את ספרי הקומיקס של טלגמאייר מצאנו אותו יעל להפליא וממליצים עליו בחום.
איך משתפים חיוך מאת: ריינה טלגמאייר מאנגלית: אורנה כץ כנרת זמורה דביר 2021 144 עמ'
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה