יום שבת, 26 ביוני 2021

משחקי מוח / כריסטופר ויילי

 


שלוש שבתות ארכה הקריאה בספר הנוכחי. הוא לא עב כרס במיוחד, בדרך כלל אני מסיימת קריאתו של ספר כזה בשעות ספורות. אבל לא הצלחתי. בכל פעם ההבנה כי הדברים שכתובים בספר נוגעים לחיים שלי, של כולנו, טלטלה אותי. היא גרמה לי לעצור את הקריאה ולבחון מחדש אירועים שקראתי עליהם, רסיסי מידע התחברו אלו לאלו וחזרתי לקרוא, רק כדי לעצור ושוב ולהתחיל את כל תהליך החשיבה מחדש.


ישראל המאה ה-20: מיחסים לישעיהו לייבוביץ' את האמירה כי אל לה לישראל לשלוט בעם אחר, משום שההרגלים שהיא יוצרת בקרב האנשים העוסקים בכך יחלחלו בהדרגה לתוך העם פנימה. לייבוביץ' אמר זאת לפני מספר עשורים, עוד לפני שמחשב ביתי היה משהו שאנשים שמעו עליו והרבה לפני הולדת האינטרנט. הוא כיוון בדבריו לאלימות שמקבלת לגיטימציה, והסביר כי כשאדם מתרגל להתייחס לאדם אחר באופן כזה, הוא מפתח אצלו את התכונה האלימה ועם הזמן היא תהפוך להיות חלק ממנו לא רק מול עם אחר אלא גם מול העם שלו (אם בכוחות השיטור ואם בחי היום יום בבית). אגב, זה גם הבסיס של ראשי המגזר החרדי (לא הנציגים הפוליטיים) לסירוב שלהם שתלמדי הישיבות ישרתו בצבא, הם מודעים למחיר הרוחני.

נריץ את מחוג הזמן קדימה, 4 עשורים בערך, העולם נמצא במקום אחר, גם ישראל. את השליטה שלה בעם אחר היא משיגה לא רק בזכות הפעלת אלימות פיזית אלא גם בעזרת כלים פסיכולוגיים ששאלה משלטונות זרים שפיתחו אותם כדי לדאוג לביצור מעמדם. ישראל, כמי שמתעקשת להוביל כל דבר שהיא עוסקת בו, מפתחת ומשכללת את הכלים הפיזיים והפסיכולוגים שלה ועושה שימוש בכלי נוסף לאיסוף מידע שישמש את אנשי השטח: האינטרנט.

טובי בניה של מדינת ישראל עוסקים יום ולילה בביצור מעמדה. הם משתמשים בכלים הטובים ביותר שיש ברשותם, מי בגופו ומי בשכלו. יחד הם יוצרים גוף מנצח שהרבה מדינות לא דמוקרטיות, שליטים תאבי בצע וסתם בעלי ממון, שמחים לקבל בהשאלה כדי לצבור כסף, כוח וכבוד (ואם לא כבוד אז סתם פחד, לפעמים הוא יעיל אפילו יותר).



לונדון, המאה ה-21: צעיר קנדי מגיע ללימודים גבוהים באנגליה. יש לו רקע במחשבים ולכן כשהוא מקבל הצעת עבודה שתעזור לו לממן את השהות שלו במדינה, הוא מקבל אותה בשמחה. נאמר לו שהוא יעבוד בחברה שרוצה להבין כיצד נוצרים טרנדים באינטרנט, לצפות אותם וגם להשפיע עליהם. הוא אישית מתעניין באופנה, האפשרות לחקור את הנושא מנקודת מבט כזו קוסמת לו. לאט לאט הוא מבין שהפער בין מה שהוגדרה כמטרת העבודה שלו למציאות בשטח, עצום. העבודה שלו אומנם עוסקת בניסיון לאתר מגמות ברשתות החברתיות, אבל המטרה שיש למי שמעסיקים אותו, ויותר מכך למי ששוכרים את שירותיהם, היא לא רק להשפיע על הרגליהם הכלכליים של האנשים אלא לעצב את תודעתם באופן שישרת את האינטרסים שלהם.

הלקוחות של אותה חברה הם דיקטטורים אפריקאים שונים שרוצים להישאר בשלטון. וזה מצליח. אחריהם מגיעים לקוחות עם דרישות אחרות, חלקם ממדינות עולם שלישי אבל אחרים מגיעים ממדינות מערביות, גם מארצות הברית. אחד מאותם אנשים הוא סטיב באנון, איש ימין קיצוני ששואף להשליט סדר חדש בחברה האמריקאית וברור לו שכדי זה יקרה עליו להרוס אותה מהיסוד. אותו באנון אולי אינו נראה מרשים במיוחד, אבל יש לו שכל חריף ותקציבים שהוא מצליח לגייס מבעלי כיסים עמוקים. הכניסה שלו כלקוח משכללת את הכלים של החברה.

החברה מעסיקה פסיכולוגים, (טובי הפסיכולוגים בעולם, ביניהם גם מהרווארד וקיימברידג' - מכאן נגזר השם קייבמרידג' אנליטיקה), אשר לצד מתן כלים בעזרתם יכולים אנשי המחשב ליצור פרופיל פסיכולוגי של גולשים ברשתות חברתיות, הם מעניקים להם כלים המאפשרים עשיית שימוש באותם מאפיינים כדי לשנות את תודעתם של הגולשים. פייסבוק היא עסק כלכלי לכל דבר, היא לא מונעת כריית נתונים או יצירת מצגי שווא ברשת שלה כל עוד זה משתלם לה. כשהחברה בה עובד הקנדי הצעיר מבינה שאי אפשר לבקש מפייסבוק משהו, היא יוצרת אפליקציות נלוות לפייסבוק וכורה את המידע הדרוש באמצעותן.

באנון האמריקאי רוצה להשפיע גם באמריקה, אבל לשם כך הוא צריך לבדוק שהחברה שהוא שוכר באמת יכולה לעשות את העבודה. למזלו, ההצבעה על הברקזיט בבריטניה בדיוק מונחת על הפרק ובעלי אמצעים שונים משתמשים בחברה כדי לגרום לבריטניה לעזוב את האיחוד האירופי. כשזה מצליח באנון מעלה הילוך, אחרי טסט על מדינה אמריקאית אחת, הוא מוכן למבחן האמתי: המלכת דונלד טראמפ על אמריקה. והוא מצליח, לא בזכות יכולותיו המופלאות של טראמפ אלא בזכות עיצוב דעת קהל ממוקד ומתוחכם לאורך זמן. שינוי תודעה שמאפשר לאנשים להוציא את היצרים האפלים שהדחיקו במשך שנים בגלל הפרוגרסיביות. הרוסים שמזהים הזדמנות, לא טומנים את ידם בצלחת ותורמים ביד רחבה לארגון ההפיכה השלטונית, תוך שהם מקבלים דריסת רגל בהשפעה על העם האמריקאי ועיצוב תודעתו (והם לא מסתפקים רק בטלטול המוסדות הדמוקרטיים, יש להם שאיפה גדולה הרבה יותר).

כשדונלד טראמפ נבחר הבחור הקנדי הצעיר כבר לא עובד שם, הוא הבין הרבה לפני לאן נושבת הרוח והתפטר. הוא עובד בממשל הקנדי, שם הוא חולק עם עמיתיו את תובנותיו (שמשמשות את השלטון הקנדי) ואת חששותיו. כשתגיע העת הוא יפנה מיוזמתו לכלי תקשורת ולגופים ביטחוניים במדינות שונות כדי להעיד על מה שחווה ממקור ראשון, תוך שהוא יודע שחייו ישתנו מאותו רגע ואילך.

בין לבין, פייסבוק תאפשר לאותה חברה ולחברות הבת שלה ליצור ולנהל מלחמת אזרחים שתוביל לרצח עם ולמאות אלפי פליטים. תוך שהיא מעניקה לנרטיב השלטון כוח אבסולוטי ברשת שלה, וחוסמת כל נרטיב אחר מהופעתה בפלטפורמה שלה.


חוזרים לישראל, מי מנחש טובי בניה של איזו מדינה שותפים לפיתוח הכלים ובדיקת היישום שלהם בחברה הבריטית? 
ושוב לארצות הברית: כיצד נבחר נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן? באיזו כלים עשו שימוש חברי המפלגה הדמוקרטית על מנת להיאבק בנרטיב שיצר באנון והוביל לבחירתו של הנשיא המסוכן ביותר בתולדות ארצות הברית, אשר פירק לגורמים את החברה האמריקאית?
ושוב לישראל: איך מצליח ראש ממשלה אחד לבצר את מעמדו תוך סכסוך מתמיד של אזרחיו? איך מצליחים גורמים ישראלים להדיח את אותו ראש ממשלה ולהקים ממשלה חדשה מקרעי מפלגות? 

שאלת בונוס למתקדמים: מדוע בוחר ראש מוסד לנצל את השפעתו כדי להעביר עסקת צוללות בעייתית, עסקת גז לא הגיונית ולאשר כלי מעקב אחרי אזרחים בחסות מגיפה בריאותית? איך הוא מצליח לעשות זאת? כל זאת ועוד במסמכים המסווגים ל-70 השנה הבאות.


הספר, אגב, הוא יצירת מופת. מעבר לחשיפת ערוותם של שליטים בכל רחבי העולם, הוא כתוב טוב ומסביר באופן יסודי ומעמיק את הכתבות הללו שנתקלתם בהם לפני כמה שנים בחדשות ודיברו על קשר בין רוסיה לבחירת טראמפ. לך תקדם אותו  בפייסבוק.


משחקי מוח     מאת: כריסטופר ויילי     מאנגלית: עמנואל לוטם     הוצאת שוקן     2021     307 עמ' - כולל תודות ועל המחבר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה