שלושה ספרים שנושאים בכותרתם את צמד המילים "וואבי סאבי" תורגמו לעברית, שניים מה בשנים האחרונות. כל אחד מהספרים הללו מנסה להסביר את המושג היפני החמקמק שיפנים מכירים אותו ומתקשים בעצמם להגדיר במילים את מה שברור לכל יפני בר דעת מה משמעותו:
וואבי-סאבי מאת לאונרד קורן, בהוצאת אסיה (2003)
וואבי סאבי - סיפור מסע מאת מארק ריבשטיין, גם בהוצאת אסיה (2019)
וואבי סאבי - החוכמה היפנית למצוא שמחה בדברים הקטנים מאת בת' קמפטון, בהוצאת תכלת (2020)הויקיפדיה העברית מגדירה את המושג כך: "במסורת האסתטיקה היפנית, ואבי-סאבי (ביפנית: 侘寂) היא השקפת עולם המתרכזת בקבלת הארעיות וחוסר השלמות. האסתטיות מתוארת לעיתים כיופי ש"אינו מושלם, ארעי וחסר". לטענת היפנים, המושג של חוסר שלמות הוא דווקא זה שיוצר את היופי, כלומר הדבר הפגום הופך למושלם משום שאיננו מושלם. המושג נגזר מבודהיזם המורה על ארעיות.
מאפייני אסתטיקת הוואבי-סאבי כוללים א-סימטריה, חספוס, פשטות, צניעות, אינטימיות, והערכה של יושר תמים וטבעי בעצמים ותהליכים".
כדי להדגים מצורפים לערך העברי בוויקיפדיה מספר תמונות, ביניהן התמונה הבאה, שהיא גינת זן של רייואן-ג'י, אשר צילם Stephane D'Alu וממחישה את המושג:
גינת הזן של רייואן-ג' נבנתה במהלך תקופת ההיגאשייאמה. קיר החימר, אשר עם הזמן הוכתם בגווני חום וכתום, משקף "סאבי" ואבני הגן משקפות "ואבי".
המפגש הראשון של בת' קומפטון עם יפן היה כנערה צעירה. היא נולדה באנגליה ושם היא בילתה את עיקר שנותיה, היא לא מספרת הרבה על חייה האישיים אבל ניתן להבין שחייה במדינה בצעירותה ונדבקה בחיידק היפני. כשגדלה נרשמה ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטת דרהאם הבריטית ובילתה שנה ביפן במסגרת הלימודים, כדי ללמוד את השפה לעומק. עם השנים שבה וביקרה ביפן ואף חיה בה מספר שנים, בהן שמשה בין השאר חלק מצוות המונדיאל שהתקיים ביפן ובקוריאה, והגישה תוכנית טלויזיה בערוץ מקומי.
הרצון שלה להבין את התרבות היפנית הוביל אותה לחקור אותה, ואז נתקלה במושג שלא הצליחה להבין במלואו: "וואבי סאבי". הספר הנוכחי מכיל את המסע שלה למקורות המושג ומשמעותו, מסע שיישמה בהמשך והפכה לתורת אימון שלמה לחיים, אותה היא מעבירה למתאמנים שלה ואותה היא מנסה לשטוח באופן מקיף אך בהיר, לקוראי הספר הנוכחי.
קופמטון יודעת שקהל הקוראים שלה הוא בן התרבות המערבית, והיא מודעת ביתר שאת להבדלים התרבותיים הרבים שיש בין תושבי מדינות מזרח אסיה בכלל, ויפן בפרט, לבני התרבות המערבית. לשם כך, היא מתחילה בצעדים קטנים, בהם היא ממחישה את הפערים בין התרבויות בעזרת שורה של דוגמאות העוסקות בחיי היום יום. אחר כך, היא משתפת את הקוראים בתהליך הלימוד שלה שאפשר לה כבת תרבות המערב לספוג משהו מן התרבות היפנית, באופן שחלחל לתודעתה ושינה את תפיסת העולם שלה.
קמפטון מניחה, הנחה מבוססת למדי, כי קהל הקוראים של הספר עשוי להתפתות לקרוא אותו משום שהוא מחפש ספר הדרכה מעשי קל ליישום ופשוט, אך בניגוד ללא מעט ספרים כאלו, הספר שלה אינו מבקש לתמצת את מושג הוואבי סאבי ואת תורתה לשורת הוראות פשוטות, אלא מבקש מן הקורא המערבי לעשות מאמץ ולהתקרב לתרבות היפנית, כדי שיוכל רק אז ליישם את גישתה לחיים בעזרת ההמלצות הרבות שיש בספר הנוכחי.
לאחר הקדמה ארוכה ומעמיקה, מתמקד הספר במספר תחומים: איך מתמודדים עם כישלון, מערכות יחסים וקריירה, כאשר כל אחד מהם מחובר באופן ישיר לתחומים האחרים וההבנה כי כל ההיבטים קשורים אלו לאלו, היא המאפשרת לחפצים בכך להטמיע את עצותיה של המחברת ולשמן. כל נושא כזה מלווה בשורה של דוגמאות מחייה האישיים של המחברת, באופן שמקל על תרגום העקרונות לתחום המעשי.
לא מדובר בספר עצות פשטני או בספר קריאה קולח, רחוק מזה. "וואבי סאבי" הוא ספר עיון המבקש להעניק למי שחפצים להכיר את התרבות היפנית, בסיס להhכורת מעמיקה יותר בעתיד. ככזה הוא עושה כל שביכולתו להמחיש את האופן בו כל תרבות מבטאת את עצמה בעזרת הדברים עליהם היא שמה את הדגש והאופן שבו היא מכוונת את בניה לחיות לאורו. את הספר תרגמה מאנגלית גליה אלוני דגן, אשר מפליאה להפוך אותו לספר רהוט המאפשר קריאה קולחת.
* להתרשמות בלתי אמצעית, ניתן לקרוא את הפרק הראשון בתחתית הפוסט.
וואבי סאבי - החוכמה היפנית, למצוא שמחה בדברים הקטנים מאת: בת' קמפטון מאנגלית: גליה אלוני-דגן תכלת הוצאה לאור 2020 317 עמ' - כולל מידע למבקר ביפן, תודות והערות
מבוא
זהו ליל דצמבר קר בקיוטו, הבירה העתיקה של יפן. דיוושתי על אופני בחושך אל שׁוֹרֵן־אִין, מקדש קטן מחוץ למסלול התיירים הרגיל, השוכן למרגלות הרי ההיגַאשִׁיאַמה. הלילה, גני המקדש מוארים בעדינות, האור הרך כמו מסובב חוט מסתורי על פני צלליות עצי האורן וקימוריהם של מטעי הבמבוק.
אני חולצת את נעלי ונכנסת פנימה, אל הרצפה המוברקת להפליא אחרי שמונה־מאות שנים של דשדוש צעדים ורשרוש גלימות. לוחות הרצפה הרחבים, שהפכו כהים ומנומרים עם השנים, הגיעו מן הארמון הקיסרי. אני מתיישבת על המרפסת המקיפה, מאחור, בהונותי משותקות מהקור והֵבל פי נראה מול פני.
קטורת ממלאת את החלל. יש לה, באופן שאינני יכולה להסביר, ניחוח של צבע סגול. אורות זעירים פזורים ברחבי הגן, מרצדים ומתפוגגים, אלף כוכבים נושמים בבת אחת. רק עשר דקות מכאן, רובע הבילויים של גִיוֹן שוקק באנרגיה של תיירים נרגשים, אנשי עסקים שיכורים וגיישות קשובות. אבל כאן, במעלה דרך צרה ותלולה בקצה המזרחי של העיר, מצאתי דממה.
מעל לראשי מציץ ירח קטיפתי מבעד לעצים, מטיל את קסמו הכסוף על פני האגם. עלים שנשרו מתעופפים ומחליקים על הקרקע, בזמן שדגי קוֹי מסתתרים בתוך המים החלביים שמתחת. בעוד שבוע, ענפיהם של רבים מהעצים האלה יהיו עירומים. ובעוד חודש, אולי יכוסו בשלג.
אני מרימה עלה מוֹמִיג'י שנפל, הוא סמוק בגוון יין ושוליו מסולסלים. זהו אוצר, קמוט, כמו נייר, כמו גב ידה של סבתי. חלל נפתח בלבי. עכשיו, יש לי כל מה שאני צריכה. אני מרגישה שביעות רצון שקטה, עם צביטה של מלנכוליה מעצם הידיעה שהרגע החולף הזה לא ישוב לעולם.
זהו העולם של וואבי סאבי.
לגלות את וואבי סאבי
וואבי סאבי הוא בסיס להבנת החוש האסתטי והטבע העדין של בני העם היפני. הוא מהווה השקפת עולם המנחה את הדרך שבה יפנים חווים את החיים, למרות שהם דנים בו רק לעתים רחוקות. השפעתו ניכרת בכל מקום, ולמרות זאת הוא אינו נראה בשום מקום. אנשים יודעים באופן אינסטינקטיבי מה מייצג המושג וואבי סאבי, אך מעטים יכולים לבטא זאת. וואבי סאבי הוא אניגמה מרתקת, שמבטיחה ללחוש מילות חוכמה רבות־עוצמה לאלה שיַאטו די הצורך כדי לחקור, ולגשת אליו בלב פתוח.
אני מבקרת ביפן כבר למעלה משני עשורים וחייתי כאן כמעט שליש מהזמן הזה. הזיקה שחשתי תמיד אל העם היפני עומדת בסתירה לחינוך שקיבלתי בצדו השני של העולם. התעמקתי בתרבות, חייתי עם משפחות יפניות שלא דיברו אנגלית, עבדתי בעולמות המורכבים של העסקים היפניים והממשל המקומי, ביליתי יותר מעשרת אלפים שעות בלימוד ונסעתי בכל רחבי המדינה. ולמרות כל זאת, ההגדרה האמיתית של המושג עתיר הרגש וואבי סאבי נותרה חמקמקה. יכולתי לחוש זאת, אך חסרו לי המילים כדי להסביר זאת.
כמה לא־יפנים אחרים התעמקו בעולם הוואבי סאבי לפני, ורובם התמקדו במאפיינים פיזיים של חפצים ובאווירה שהם מקשרים לרעיון. אבל ההסברים האלה אף פעם לא הספיקו לי. זה זמן רב שאני מרגישה שוואבי סאבי הוא עמוק הרבה יותר מכפי שגרמו לנו להאמין, ומחלחל לתחומי חיים רבים. רק כשהתחלתי לערוך את התחקיר לצורך כתיבת ספר זה, הבנתי עד כמה עמוק הנהר.
למה וואבי סאבי?
בשנים האחרונות, החֵברה הגבירה את הקצב, רמות הלחץ שלנו מרקיעות שחקים והפכנו להיות יותר ויותר אובססיביים לכסף, לתארים מקצועיים, להופעתנו החיצונית ולצבירה האינסופית של חפצים. ככל שאנחנו דוחפים את עצמנו ומלהטטים ביותר ויותר כדורים, יש לנו תחושה הולכת וגוברת של חוסר שביעות רצון. אנחנו שחוקים מעבודת־יתר, סובלים משרירים מכווצים ומרגישים מוצפים.
במשך קרוב לעשור עזרתי לאנשים לארגן מחדש את סדרי העדיפויות שלהם כדי לבנות חיים שיתמקדו בעשייה של מה שהם אוהבים. ראיתי כיצד רבים מאיתנו סובלים בגלל עודף מחויבויות, בגלל השוואה בלתי פוסקת, שיפוטיות ודיבור פנימי שלילי. אנחנו מהלכים מתוך שינה במשך היום, חושינו מעומעמים, רוב הזמן אנחנו מכווצים בקופסאות, ומעניקים תשומת לב רבה יותר לסלבריטאים, לפרסומות ולמדיה החברתית בִּמקום לחקר חיינו־שלנו, על העושר הטמון בהם.
מזה זמן מה אני שומעת את ההמהום ההולך וגובר של מהפכה אטית, של כמיהה לחיים פשוטים ומשמעותיים יותר. חיים טבולים ביופי, מחוברים לטבע, רוטטים באנרגיה של תחושת רווחה יומיומית וסובבים סביב מה שחשוב לנו באמת. ככל שהאנשים שהגיעו אלי היו מותשים, תקועים ואומללים יותר, כך חשתי צורך גדול יותר למצוא גישה חדשה להתמודדות עם אתגרים, וכלים נגישים שיסייעו לנו לחיות חיים אותנטיים יותר ומעוררי השראה.
כל זה הזכיר לי את החן, הרוגע ותחושת ההערכה שהם כה בסיסיים ביפן, ושלא חוויתי כמותם בשום מקום אחר, והם רמזו לי שישנם שיעורים חשובים לחיים הטמונים בשרוולי הקימונו התרבותי. חשדתי שאולי יש לזה קשר למושג החמקמק וואבי סאבי, ולכן יצאתי לגלות את האמת הנסתרת.
להגדיר את הבלתי ניתן להגדרה
כאמור, זה עניין מורכב וערמומי לנסות לנסח הגדרה לוואבי סאבי. זה קצת דומה לאהבה — אני יכולה לספר לכם מה אני חושבת שזה, ואיך אני מרגישה, אבל רק כשתאהבו בעצמכם, תבינו באמת. כמעט ללא יוצא מן הכלל, השיחות שניהלתי בנושא עם יפנים התחילו כך: "וואבי סאבי? הממ... קשה מאוד להסביר." והאמת היא, שרוב האנשים מעולם לא ניסו לנסח את זה, וגם לא רואים את הצורך בכך. הם גדלו עם זה. כך הם מנווטים בעולם ומעריכים יופי. זה מובנה בתוך מי שהם.
עם זאת, לעולם איני נרתעת מאתגרים, ולכן המשכתי ללחוץ. למעשה, חיכיתי, התבוננתי והקשבתי. ככל שנתתי לאנשים יותר מרחב לחקור את משמעות הדבר הלא־מדובר הזה, שהיה כה מוכּר להם, כך הדברים נעשו מעניינים יותר. היו מטאפורות ומחוות ידיים והטיות ראש. היו ידיים שהונחו על הלב ושתיקות ארוכות והתייחסויות חוזרות ונשנות לתה ולזֵן ולטבע. השיחה כמעט תמיד הסתיימה ב"אני רוצה לקרוא את הספר שלך."
העובדה היא, שאין בשפה היפנית הגדרה אוניברסלית של וואבי סאבי. כל ניסיון הגדרה יהיה תמיד מנקודת מבטו של המגדיר.
נקודת המבט האישית שלי היא של מישהי שנמצאת בעמדה יוצאת דופן, שכן אני גם יפּנולוגית וגם מאמנת לחיים. בניסיוני לזקק את עקרונות הוואבי סאבי לכדי סדרת שיעורים נגישים לחיים, שוחחתי עם אנשים משלל תחומים, התעמקתי בספרים בספריות עתיקות, ביקרתי במוזיאונים, תרגלתי מדיטציה במקדשים אפלוליים, החזקתי קערות תה בשתי ידי, ביליתי זמן רב בטבע ושוטטתי בין מבנים יפניים בני מאות שנים. לאחר מאות שיחות ותחקיר נרחב, יצרתי מערכת של עקרונות מנחים שאני מקווה שיהוו שיעורים רבי־ערך עבור כולנו. את כולם תוכלו למצוא בספר הזה.
סוד הוואבי סאבי
קילוף אטי של שכבות המסתורין הוביל אותי להבנה הזאת: היופי האמיתי של וואבי סאבי אינו טמון בְּדברים, אלא בטבע של החיים עצמם.
וואבי סאבי הוא תגובה אינטואיטיבית ליופי המשקף את טבעם האמיתי של החיים.
וואבי סאבי הוא קבלה והערכה של טבעם הארעי, הבלתי־מושלם והבלתי־שלם של כל הדברים.
וואבי סאבי הוא הכרה במתנות החיים הפשוטים, האטיים והטבעיים.
וואבי סאבי הוא מצב של הלב. זוהי שאיפה עמוקה ונשיפה אטית. מרגישים זאת ברגע של הערכה אמיתית — רגע מושלם בעולם לא מושלם. אנחנו יכולים להזין אותו בעצם הנכונות שלנו לשים לב לפרטים ולטפח את העונג. ואנחנו חווים אותו כשאנו חיים את הגרסאות האותנטיות ביותר ועתירות ההשראה של חיינו.
וואבי סאבי מציע שנחווה את העולם על ידי כך שנהיה בו באמת, בִּמקום לשפוט אותו מהצד. שנניח לפעולה כדי לתת מקום לרגישות. שנקדיש זמן כדי לשים לב.
העקרונות העומדים ביסוד הוואבי סאבי יכולים ללמד אותנו שיעורי חיים שיאפשרו לנו להרפות מהשאיפה לשלמות ולקבל את עצמנו בדיוק כפי שאנחנו. הם מעניקים לנו כלים שיסייעו לנו להימלט מהכאוס ומהלחצים החומריים של החיים המודרניים, כדי שנוכל להסתפק בפחות ולחוש מסופקים. והם מזכירים לנו לחפש את היופי הטמון ביומיום, לאפשר לעצמנו להתרגש ממנו ובכך שנעשה זאת — גם לחוש הכרת תודה על החיים עצמם.
איך להשתמש בספר הזה
כדי להבין את העומק ואת העושר של וואבי סאבי, נתחיל בשיעור היסטוריה קצר שיניח את היסודות למה שעתיד לבוא. על אף שהספר הזה אינו מציע שיח מפורט על האסתטיקה, ההיסטוריה, התרבות, הפילוסופיה או הדת היפניות, הוא נוגע בכולן משום שלכולן חלק חשוב במארג החיים היפניים. לקריאה נוספת או לקבלת השראה למסע הגילוי העצמאי שלכם, אנא עיינו בהערות אודות הביקור ביפן, בעמוד 285 (מספרי העמודים תואמים למהדורה המודפסת).
לאחר שנבין מעט מהם מקורות הוואבי סאבי, נחקור את המאפיינים שלו, שייתנו לנו שפה באמצעותה נוכל לחשוב ולדבר עליו. אז נבדוק מדוע חוכמה עתיקה זו רלוונטית כל כך לחיינו היום. כל זה מופיע בפרק 1, ואני ממליצה לכם לקרוא אותו תחילה.
מִפרק 2 ואילך אני חולקת סיפורים, השראה ועצות ליישום הרעיון בכל תחום בחייכם. ייתכן שתרצו לקרוא את הפרקים לפי הסדר, או לדלג ביניהם, בהתאם למה שמתאים לכם כרגע. כמובן שאין דרך מושלמת לקרוא את הספר הזה. קחו ממנו מה שאתם צריכים.
טַיילו איתי
ספר זה הוא הזמנה לטייל איתי כמו חוקרים סקרנים בארץ זרה. דעו שאתם בטוחים כשאני לצדכם. המפה שציירתי תוביל אותנו אל מחוץ למסלולים המוכרים, לאורך שבילים עקלקלים, דרך שערי עץ ישנים, אל תוך יערות עתיקים, לאורך נהרות מתפתלים ועמוק בין ההרים.
מדי פעם, נעצור בבית תה בצד הדרך כדי לנוח קצת ולהרהר, נתפוס טרמפים עם זרים ונתברך בחוכמתם הבלתי־צפויה של חברים חדשים. לפעמים נשיר תוך כדי הליכה ולפעמים נחוש עייפות. אולי נעצור כדי לטבול את גופינו הדואבים במעיין חם, או כדי שהשלג היורד ילחש לנו וירגיע. יהיו ימים שבהם נתעורר עם השמש, ובאחרים — נהלך תחת הכוכבים.
לאורך הדרך, תפגשו במוּכּר ובלא־מוּכּר, ביַשן ובחדש. יהיו דברים שיאתגרו את היסודות של כל מה שהובילו אתכם להאמין בו. אני אהיה כאן איתכם, בכל צעד ושעל.
בואו נתחייב לטייל לאט, להרחיק ולהעמיק לחקור, בזמן שאחלוק איתכם את החוכמה היפנית העתיקה הזאת.
החיפוש אחר וואבי סאבי הוא מסע אל לב־לבם של החיים עצמם. פקחו את עיניכם ואמצו אל לבכם את המסתורין של כל העתיד לבוא.
בת' קמפטון
קיוטו, 2018
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה