אבולוציה / טרי טרי

יש משהו בכתיבה של מחברת הספר שהוביל אותי לגגל את שמה כדי למצוא עליה מעט מידע. ראשית, אין ספק כי היא מבינה בטכנולוגיה, התוצאה הראשונה בחיפוש אחר שמה מובילה לאתר שלה, שורת התוצאות הבאות מובילה לאתרים שונים בהם ניתן לרכוש את ספריה, כך שאת המידע עליה ניתן להשיג ממה שהא בוחרת לכתוב על עצמה, ואלי במקרה של סופרים לעתים צריך להסתפק בכך.

באתר שלה הסופרת מציגה את עצמה כמי שנדדה כילדה ומתבגרת ממדינה למדינה, עובדה שתלשה אותה שוב ושוב ממקומות מוכרים, ומה שהיא מציינת שכנראה הוביל אותה לחיות בעולם פנימי עשירה שיצרה לעצמה. משהו מאותו עולם פנימי עשיר יוצא לאור בספרים השונים שכתבה לנוער, בז'אנר הפנטזיה. לצד בריאת עולמות בהם חוקי המציאות משתנים באופן חלקי, היא מצליחה לטוות עולם רגשי מבולבל וכאוטי המאפיין מתבגרים בכל מקום ובכל עידן.

"אבולוציה", הספר הנוכחי, הוא החלק השלישי שחותם את טרילוגיית "חומר אפל" ומצליח לטוות לצד סיפור התבגרות, עם ציר אהבה המניע אותו לכל אורכו, גם השטחה של תיאוריות פיסקליות מתקדמות העוסקות בתיאורית המיתרים, החומר האפל והיישומים התאורטיים האפשריים שלהם.

טרילוגיית הספרים הנוכחית של טרי טרי נעה בין מספרים שונים הקשורים אלו לאלו ומניעים את העלילה בקווים המשיקים אלו לאלו בנקודות מפגש רבות. הספר הבנוי מפרקים קצרים בני עמודים ספורים מרתק וקשה להניח אותי מהידיים מרגע שהתחלתם לקרוא בו. הוא נע בין קווי עלילה משתנים כאשר בכל קו עלילה אנו נחשפים לדמויות החוות אותו ושוהות זו לצד זו, עד לסיום בו קווי העלילה והדמויות כולן, נפגשים אלו עם אלו.

טרילוגיית "חומר אפל" עוסקת במגיפה המתפשטת בעולם ומובילה לכך שאחוזים גדולים מן האוכלוסייה נפטרים ממנה, מעטים מאוד שורדים ומעטים עוד יותר עוברים אבולוציה ומתברר להם כי נחנו בכוחות שמאפשרים להם לחוש, לשמוע ולהפעיל אחרים ללא שיצטרכו לתקשר או לגעת בהם כלל. בתוך אותה קבוצת אנשים שעברה אבולוציה יש גם מי שניחנים בכוחות נוספים, כאלו המאפשרים להם לרפא ולשנות את הפיזיולוגיה האנושית, אחת מאותם אנשים שניחנה גם בכוח ריפוי היא שאיי, גיבורת טרילוגיית הספרים אשר הספר נפתח ונסגר עמה.

לצד של שאיי מככב קאי, המניע ציר עלילה משלו הנפתח בחיפוש אחר אחותו הקטנה שנעלמה לאחר שיצאה מביתה לטייל. חיפוש המניע את כל ציר העלילה שלו בטרילוגיית הספרים הנוכחית. פרט לשניים, גם לאחותו של קאי יש מקום לחלוק עם הקוראים את סיפורה שלה בחלק הנוכחי, ודמויות נוספות השוהות עם גיבורי הספר לאורך חלקי הסדרה, מציגות אף הן את נקודת המבט שלהן בחלקי העלילה בהן הן נוכחות.

קאי ושאיי אשר יצאו לתור את הסיבות למגיפה גילו כי אביו החורג של קאי קשור להתפרצותה, לצד יחידה צבאית אשר ליוותה מחקר שערך. אביו החורג של קאי נמלט מן היחידה הצבאית כשזו דולקת אחריו ואחרי כל מי שעבר תהליך אבולוציוני. בעולם פוסט אפוקליפטי בו מעטים שורדים ומעטים עוד יותר מפתחים כוחות שהאנושות עוד לא ראתה מעולם, הצבא מנהל מצוד אחר כל מי שהתברר כי יש לו יכולות חדשות, ובעזרת בדיקות שפתח הוא יודע להפריד בין מי שפיתחו אותם למי שלא.

יש לעובדה כי הספר יוצא לאור בתקופה בה מגפה שהעידן המודרני טרם נתקל בה באה לעולם. העובדה שלמגיפה הזו יש קווי דמיון למחלות קודמות מצליחה להעניק תחושה של שליטה לבני האדם, אך הדרך הייחודית בה היא מתפשטת ושונה מן הדרך בה מגיפות מסוגה התפשטו בעבר, מכנסה אתה עולם כולו לאי ודאות ההופכת סדרי עולם. בספר הנוכחי נעה מחברת הספר עם כוח הדמיון ומעניקה למגיפה שלה מקור ברור והשפעות לא מציאותיות. במציאות של כולנו בעת הזו, יש מי שמנסים למצוא שרשרת הגיונית שתוביל לגורם ברור וכוונת מכוון, כך ניתן היה להסביר באופן הגיוני את היווצרותה וכתוצאה מכך למצוא לה פתרון.

מגפת הקורונה נותנת לחובבי הפנטזיה, ולמי שקוראים כעת את טרילוגיית "חומר אפל",  הצצה לחוויית המציאות שמאפיינת את גיבורי סדרת הספרים. המציאות שלנו מעוגנת היטב בחוקים שכולנו מכירים ולא עתידים להשתנות בעקבות המגפה, ובכל זאת רבים מוצאים עצמם במצב תלוש, מנותקים מכל המוכר להם וחוששים מן העתיד הכלכלי, משפחתי ואישי שלהם. כשמחברים את זה לעולם שבראה טרי טרי מצליחים לחוות את הספרים שלה באופן נוסף.

"אבולוציה" חותם טרילוגיית ספרים מרתקת, אשר זכתה לתרגום קולח בזכותו של בן ציון הרמן, ומעניקה כמה שעות של קריאה מהנה. למרבה הצער בחודשים אלו היא אינה מאפשרת אסקפיזם מוחלט מן המציאות העוטפת את כולנו. מומלץ בחום לחובבי ספרות פנטזיה.

* אם אין לכם סבלנות לחכות לספר, אתם יכולים לקרוא את הפרק הראשון בתחתית הרשומה (זהירות, זה ממכר).

אבולוציה (חומר אפל 3)     מאת: טרי טרי     מאנגלית: בן ציון הרמן     ספר לכל     2020     443 עמ'

לארה

רגליי לוקחות אותי אל קצה קצהו של העולם.

אין שום דבר מעֵבר למקום הזה אם אני מביטה ישר לפנים — היער, המשעול ואפילו השמַים מעל נעלמים, אבודים באובך לבן. אם אני מסִבּה את מבטי הרחק לצדדים, אני יכולה כמעט לראות צלליות רפאים של עצים והרים, פרושֹים הרחק מתחת למקום שבּוֹ אני עומדת. כך שאולי העולם בכל זאת נמשך. חלק עלום בתוכי יודע בדרך כלשהי שזה בהכרח כך. אבל זה קצה העולם שלי.

אם אני חושבת על זה, אני לא יכולה לבוא לכאן. אני לא יכולה להחליט ללכת למקום הזה — אני יכולה לעשות את זה רק כבדרך מקרה. אם אני נרגזת ועצבנית מספיק ופשוט קמה והולכת, בלי לתכנן יעד הליכה מסוים כלשהו, אני מגיעה בסוף לכאן. זה רפלקס, כמו הרגל שקופצת אם מכים מתחת לברך בנקודה הנכונה.

מדוע הייתי נרגזת הפעם? מחשבותיי פונות לכיווּן שאינן יכולות ללכת אליו, ומחליקות לצדדים.

אני רוכנת לפנים, נטויה אל תוך העולם שנמוג ונעלם מעֵבר ומתחת — זרועות מוּשטות בסוג של רגע טיטאני — ועוצמת את עיניי. האם אני יכולה להטות את שיווּי משקלי ולהתגלגל לפנים במורד ההר הזה, אל מחוץ למקום הזה?

אולי אוּכל אם אירדם. איש אינו יכול לשלוט במרחב שאליו אני הולכת בחלומותיי — אפילו לא אני. אני רועדת, מחשבותיי נגררות חזרה אל ליל אמש. אל... אל... ובכן... מה שזה לא היה נמוג ממחשבותיי. רגיעה שוטפת אותי שוב.

בלי יכולת לעצור בעד עצמי מלנסות, אני מרימה את רגלי הימנית ופוסעת לפנים. אבל כשאני פוקחת את עיניי זה כמו תמיד: פניתי על המקום ופסעתי בכּיווּן האחר, מן הקצה והלאה. אני נאנחת, ונשענת על עץ.

שורשים משׂתרגים לצדדים קרוב לכפות רגליי, מפותלים וחשופים מעל מישור האדמה. אני תוהה: אם רגלי תיתקל בשורש, ממש כאן, האם אשתטח אז ואפול לפנים? אבל לא, זה מאוחר מדי: חשבתי על זה כרגע. אני לא יכולה לתעתע ברגלי למעידה שהיא יציר מחשבותיי.

אולי בפעם הבאה.

ואז אני שומעת את הזימון, עמוק בתוך הכָּרתי:

לארה, בואי.

וזה עוד רפלקס שגורם לי להתחיל מיד לרוץ, חזרה בדרך שבּהּ באתי, עם כיווּן ומטרה:

צייתנות.

מהסוג העיוור.