חדש על המדף: ספרי פרוזה מקור

 

ארבעה ספרי פרוזה ישראליים ראו אור לאחרונה בהוצאת כנרת זמורה דביר:

בדרך כלל אנשים מתארים את הקשרים המרכזיים בחיים שלהם כקשרי משפחה, הורים, אחים ואחיות, בני ובנות זוג וילדים. אבל גיבור הספר הנוכחי כבר עבר את מחצית חייו אך קשר הילדות שלו עם חברו בועז מעסיק אותו לאורך החיים כשהוא מסתכל בה כאדם בשיא חייו ובוחן מחדש את השלבים השונים שעברה מאז ההיכרות בגן הילדים ועד ההתהפוכות שהשנים והמציאות העבירו אותה.

הספר מתחיל בשנות השבעים של המאה הקודמת ועוקב אחר התהוות חברותם של שני ילדים שנולדו בהפרש של שבועות מספר זה מזה והתגוררו באותו בניין, מה שלדעת המחבר הוביל לכך שלא הייתה להם ברירה אלא להיות החברים הכי טובים.

זהו ספר ביכורים למחבר, בעל ואב העובד בתחום ההייטק

לא מעט ספרים יוצאים בשנה האחרונה בעקבות טבח שבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו, ועדיין נמשכת. ספרים שמתארים את החיים בישראל אחרי אסון ששינה את המדינה.

הספר הנוכחי מציג את נקודת מבטו של חייל שחוזר הביתה מהמילואים בעזה אחרי שלמד בה את השפה הערבית והשתמש בה, ומגלה שגם בישראל הוא ממשיך לדבר ערבית פשוט משום שאינו מצליח לדבר עברית.

הספר הוא מעין יומן אישי ישיר ומחוספס, בו מתאר הגיבור את החיים שלו מאז שבעה באוקטובר, בעזה ובישראל לאחר סיום המילואים והניסיון שלו למצוא מחדש את השפה שאבדה לו.

מדובר בספר ביכורים למי שמתאר את עצמו בארבעה מילים: אב לשניים, מורה וחייל.

גיבור הספר סוחב איתו מועקה עוד מימי מלחמת לבנון השנייה, והיא מלווה את כל מה שהוא עושה בחיים. עם פרוץ טבח שבעה באוקטובר הוא נקרא למילואים בעזה ומרגיש שדווקא שם הוא יכול להירגע.

הרחק מהזוגיות שהוא לא בטוח אם היא נכונה לו או סתם קיימת עדיין מכוח האינרציה, העבודה והמחשבות על החיים שחשב שיהיו לו.

הספר, הכתוב בשפה יומיומית ומתאר בגובה העיניים את עולמו של איש מילואים שלא מנסה להתחנף לקוראים, עוקב אחר המילואים של הגיבור בעזה והתובנות שהיא מביאה איתה לחייו כשהוא בוחן מחדש אירועים שונים בעברו.

איך נראים החיים של ילדה שאימא שלה לא אוהבת אותה? גיבורת הספר הנוכחי היא בת בכורה בבית של ארבע בנות. המצב הסוציו-אקונממי בית טוב, ההורים מצליחים והבית רחב ידיים ומוחזק היטב. אבל הילדה הבכורה יודעת, כמו שכולם יודעים, שאימא שלה פשוט לא אוהבת אותה והיא גדלה בצל העובדה הזו.

מה הסיכוי שלה להצליח בחיים?

כי אימא של נופר לא מסתירה את העובדה שהיא לא אוהבת אותה, היא אומרת את זה לה ולכל מי שמוכן לשמוע. יש לאימא שלה גם הסברים למה היא לא יכולה לאהוב ילדה כמוה.

הספר נפתח במילים קשות שהטיחה אימה של נופר באביה לפני שזה עמד לנסוע לשבועיים, מילים שנחרטו בנופר כי הפחידו אותה. אבל הניסיון להבין למה בדיוק היא אינה אהובה על ידי אימה הגיעו רק עם תחילת ההתבגרות, בגילים 13-12, כשהמודעות העצמית שלה התפתחה והיא הבינה שהדברים לא חיביים להיות ככה במשפחה נורמלית.

שם הספר מתאים מאוד לאופן בו חיים ללא אהבה של אימא מעצבים אישה, שרוצה להקים משפחה משלה ועושה הכול כדי שזה יקרה. לצד הכתיבה הפרוזאית, משובצים בין הפרקים - בפונט שונה - הרהורים מסאיים יותר על אודות התיאורים הנדונים בהם.

ספר מעורר מחשבה ולא פשוט לקריאה