חדש על המדף: ספרי פרוזה

 ארבעה ספרי פרוזה של הוצאת מטר עלו על המדפים ממש לאחרונה:

אחד הז'אנרים הכי מקופחים בשפה העברית, לעניות דעתי, הוא המדע הבדיוני. יש לא מעט חובבי התחום בישראל, יש גם כנסים ופורומים ואירועים שכל מי שאוהד את התחום (כמו גם את תחום הפנטזיה) מכיר. אך ספרות מד"ב ופנטזיה ישראלית כמעט ולא נפוצה בישראל. וחבל.

במרכז הספר הנוכחי, "הטמעה", ניצבת טכנולוגיה עתידנית אשר באמצעותה מושתלת הטכנולוגיה של הטלפון הסלולרי בגופו של אדם ומאפשרת לו להביא לידי ביטוי כלים שונים שלא יכלו לצאת לפועל ללא מעשה זה.

עלילת הספר עוקבת לאורך עשר שנים אחרי הממציאים וארבעה משתמשים אשר מחליטים לאמץ את הטכנולוגיה ראשונים: איש מוסד, שחקנית מזקדנת, סטודנט היוצא לדייט ופרופ' שלא רוצה שהסטודנטים שלו ירמו במבחנים.

מחבר הספר הוא איש הייטק שעוסק במחקר, פיתוח ושיווק, בעל תואר ראשון ושני במתמטיקה. הספר יוצא לאור במסגרת "שולחן כתיבה" מבית הוצאת מטר

סופר טוב כותב על מה שהוא מכיר, והאישי הוא הכי אוניברסלי שיש. מחברת הספר הנוכחי, רונית בלנרו-אדיב, היא פסיכולוגית קלינית המתחמה בטיפול בילדים אשר כגדלה והתחנכה בקיבוץ בשנות השבעים. הספר הנוכחי, "עיניים גדולות זה לא טוב" עוסק בילדות בקיבוץ.

כבר התמונה שנבחרה לככב על הכריכה הקדמת של הספר מרמזת על מה שאנו עתידים לקרוא. שור של ילדים קטנים, לבושים בגופיות ותחונים לבנים ואחידים, כאשר פניהם מחוקות ופונות אל הקורא, אך במרכזם ילדה אחת שגבה מופנה אל הקורא הרואה רק את שערה.

גיבורת הספר הנוכחי היא ילדה בת שבע, דרכה אנו חווים את הילדות בקיבוץ על כל קשת הייחודיות שבה. העובדה שהילדה חווה את העולם בצורה פיוטית מתרגמת לאופן בו החוויות שלה מתווכות לקורא.

אני חושבת שיחסית למספר הספרים שיוצאים לאור בשפה העברית, אחוז הספרים העוסקים במלחמת העולם השנייה בכלל ובשואה בפרט, בכלל הז'אנרים, הוא הגבוה ביותר בעולם.

הספר הנוכחי, "מוכי גורל", הוא ספר פרוזה העוסק במלחמת העולם השנייה, ליתר דיוק, בפריז שבצרפת במהלךה מלחמה. הוא מבוסס על סיפור אמיתי ותחקיר שערכה המחברת, הת'ר דיון מאקאדם, אשר לצד היותה מחברת ביוגרפיות, היא גם פועלת נגד הכחשת השואה. המחבר הנוסף, סיימון וורל, הוא עיתונאי בריטי וסופר - 

יחד הם יצרו סיפור אהבה, ממש כמו סיפורם של רומאיו ויוליה, אך כזה המבוסס על מקרה אמיתי בו התאהבו נערה יהודיה צעירה ונער קתולי ולצד האנטישמיות הגואה נאלצו להתמודד גם עם התנגדות בני המשפחה שלהם.

שפתו של הספר מזכירה כתבה עיתומאית בה מתובלות עדויות ממקור ראשון, ולאורוכו מופיעים תמונות ואיורים של האנשים והאירועים המוזכרים בו. הוא נפתח ב-1941 ומסתיים ב-1945, לאחר סיום מלחמת העולם השנייה. 

הספר מחולק לחמש מערכות, כשהאחרונה סוקרת את גורלן של הדמויות שליוו את השניים במהלך העלילה (כאמור, הספר כולו מבוסס על סיפור אמיתי).

איתי דרור מוציא קובץ סיפורים שני, "משמרת לילה". ספרו הקודם זיכה אותו במלגת מפעל הפיס לספר ביכורים. עיקר עיסוקו של המחבר הוא בכתיבה, הוא עובד כעורך וקופירייטר ומפרסם מפרי עטו באתרים ומגזינים שונים.

שמו של קובץ הסיפורים, "משמרת לילה" והעש המופיע על גבי הכריכה הקדמית, הם רמז מטרים לתוכן הסיפורים המופיעים בספר. כל הגיבורים של דרור בספר הנוכחי מתבשלים בתוכם לאורך תקופה עם רצונות ומחשבות אשר יוצאות לאור בסופו של דבר, אך העובדה שהבשילו בתוכם לאורך זמן ארוך משום שלא הצליחו להוציאם לפועל לא תמיד מובילה לפתרון הטוב ביותר.

הסיפורים אינם אחידים באורכם ונעים החל מ-10 עמודים ועד למעלה מ-50.