ספר פרוזה חדש של כנרת זמורה דביר עלה על מדף הספרים ממש לאחרונה:
נדמה שאין צורך להציג את הסופרת היהודיה-אמריקאית נעמי רגן לקהל הקוראים הישראלי. הסופרת האמריקאית, בת הקהילה הדתית באמריקה, מרבה לכתוב על הצדדים הפחות יפים של הקהילה בה גדלה ועל ההתמודדות עם הדברים שרבים בקהילה הזו מעדיפים לטאטא מתחת לשטיח...
הספר החדש שלה, שיצא לאור ממש לאחרונה, עוסק בסיפור אחר. הספר, המבוסס על מקרים אמיתיים שהתרחשו בשואה, ומתאר התמודדות עם מלחמתם של יהודים רבים עד היום להנציח את זיכרון השואה ולגרום לאשמים לקחת אחריות על מעשיהם.
399 עמ', כולל תודות המכילים את המקורות והאנשים בהם נעזרה הסופרת כדי לכתוב את ספרה.
אלו המילים המופיעות בגב הספר:
מיליה גוטשטיין הקדישה את חייה להבטחה שקולם של קורבנות השואה לא יושתק לעולם. זוהי משימה תובענית וקורעת לב, שגוזלת לעתים את זמנה וכוחותיה. אבל דווקא עכשיו, כשהיא מתכוננת להעביר הלאה את שרביט ההנצחה ולפַנות זמן לבעלה, הכירורג הנודע, לילדיה ולנכדיה, מגיעה שיחת טלפון שמנפצת באחת את כל מה שדימתה לדעת על ההווה והעתיד שלה.
בעודה שקועה במערבולת האישית הזאת היא מקבלת הזמנה להיות הנואמת המרכזית בכנס שיתקיים בליטא, בראשותו של ד"ר דריוס וידס.מיליה מתלבטת. היא יודעת שהליטאים רואים בה את "אויבת הציבור", בשל מאמציה לגרום להם להעמיד לדין את פושעי המלחמה שבקרבם, ולהכיר באחריות ההיסטורית שלהם להשמדת רוב רובה של הקהילה היהודית בארצם, בכלל זה משפחתה שלה.
להפתעתה, כאשר היא מגיעה לבסוף לליטא, מיליה מוצאת בדריוס, איש הרוח הפתוח והמרדן, בן ברית ושותף למטרותיה. אלא שפעילותם של השניים רק מעצימה את הכוחות העוינים הקמים נגדם, מאיימים על משפחותיהם, פרנסתם ושמם הטוב וכופים עליהם החלטות קשות שיעמדו בסתירה לכל מה שהשיגו ולכל מה שהתפתח ביניהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה