.jpg)
אני חייבת להודות שלא הייתי מסיימת את קריאת הספר הנוכחי ללא היכרות מוקדמת עם הכתיבה של המחבר לבני נוער והאופי הייחודי של האיורים שלו המלווים את הספרים שהוא כותב לבני נוער.
אולי משהו ממהות הספר טמון בשמו, קליידוסקופ. מעבר להיותו כיום צעצוע חביב לילדים הוא פרי פטנט שרשם בשנת 1817 סר דיוויד ברוסטר. הקליידוסקופ מבוסס על עקרונות אופטיים ומכיל מספר מראות ועצם. המכשיר מאפשר את תזוזת המראות בזוויות שונות המשקפות את העצם הנצפה במכפלות ובצורה שונה בכל פעם. אותו תעתוע מלווה את היצירה הנוכחית של הסופר בריאן סלזניק, משום שקשה להבחין בתחילה האם מדובר באסופה של סיפורים קצרים או בספר שלם המורכב ממקטעי זמן שונים של אותו גיבור. ככל שהספר מתקדם המקטעים הללו יוצרים תמונה המורכבת מממקטעים שונים, המותירים מרווח בקצותיהם, כזה בו הקורא יכול להשלים את החלקים החסרים מדמיונו.
קשה מאוד להבדיל בספר הנוכחי בין מציאות לדמיון, להבין מי הדובר מה הקשר בינו לבין האדם עליו הוא מספר בנקודות שונות בזמן. הפרקים השונים מופרדים אלו מאלו בשללל איורי שחור לבן, חלקם משקפים תמונת קליידוסקופ ואילו אחרים מתכתבים עם התוכן בספר, זה שיש לו אחיזה מציאותית שאנו יכולים לזהות וזה שהוא אמורפי מכדי להיות ממשי ואף דמיוני ממש.
מחבר הספר מציין כי הספר נולד בחודשי הקורונה הראשונים, כששהה לבדו רחוק מבן זוגו בשל הקורונה. התקופה הזו הייתה מאתגרת עבור כולנו ושינתה את האוופן הרגיל בו התנהלנו עד לאותה העת. שיאו של השינוי, שיצר אצל רובנו שורה של תהליכים שהובילו לשינוי, זמני או קבוע, היה בתחילת המגיפה. בתקופה בה אי-הוודאות הייתה בשיאה, כשהיא מלווה בבדידות ובפירוד, בשהות כפויה בבית ביחד עם הדרים בו לאורך ימים ושעות הארוכים יותר מכפי שרובנו רגילים, נאלצנו לבחון מחדש את הקשרים שלנו, ההרגלים שלנו ולמדנו ליצור הרגלים חדשים שהותירו בנו משקעים חיוביים ושליליים. בהקשר הזה מספר המחבר כי היה באמתחתו ספר אחר שהחל ליצור אבל החוויה החדשה הובילה לויתור על היצירה הקיימת ולבנייה מחדש של יצירה שהייתה תולדה של החוויה שיצר בו הקורונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה