לנו, למבוגרים, לפעמים לא מתחשק לעשות את הדברים שאנחנו צריכים לעשות: צריכים לעשות כי אמרו לנו, צריכים לעשות כי ככה מקובל, צריכים לעשות כי הבטחנו לעצמנו וצריכים לעשות מכל מיני סיבות נכונות וחשובות. דבר אחד הסיבות הללו לא לוקחות בחשבון, לא בא לנו. לילדים יש את הפריבילגיה לעשות לפעמים רק מה שבא להם או כמו במקרה של הספר הנוכחי, לא לעשות כי "לא בא לי".
הגיבור של הספר הנוכחי הוא ילד נחמד, לפעמים: לפעמים הוא נחמד לאחרים, עושה מה שאומרים, לובש מעיל כשקר, מחכה בתור, מסיים את האכול ואומר תודה. וברגעים אחרים הוא לא, הוא לא רוצה ללכת לישון, להתקלח, לחכות לתורו, פשוט לא.
בשלב הזה, כמבוגרים, אנחנו מסבירים לעצמנו שלפעמים לא עושים דברים כי רוצים אלא כי מוכרחים, כי צריכים. אצל ילדים הסברים כאלה לא תמיד יעבדו, כשהם שקועים בתחושה שלא מקשיבים להם, שמכריחים אותם לעשות משהו שהם לא רוצים, הם לא תמיד יודעים להסביר במילים את הלופ שהם נכנסו אליו, גם לא לעצמם. כדי להגיע אליהם צריך לדבר אליהם ישירות למקום שבו הם נמצאים וזה גם מה שעושה דמות אחרת, שהטקסט לא מציין מי היא בדיוק אבל הקוראים הצעירים כבר מזהים מהתמונות: סבתא.
סבתו של הילד ניגשת אליו, היא נוגעת - מחבקת ומנשקת - ואומרת לו שהיא יודעת בדיוק מה עובר עליו, והשילוב הזה בין קרבה, אהבה ותחושה שמישהו רואה אותך בדיוק כמו שאתה גם ברגעים שאתה לא יודע להסביר לעצמך את עצמך, עושה את הקסם. היא גורמת לגיבור להירגע ולהקשיב, להקשיב למילים שמסבירות לו את עצמו, את העולם, שעוזרות לו להבין מה עובר עליו וממקום כזה הוא יכול לשוב ולהיות ילד נחמד, לפעמים.
"לפעמים לא בא לי" הוא ספר נוסף בסדרת ספרים הפונה לילדי הגן ועוסקת ברגשות שפחות מקובלים ונעימים, גם לסביבה אבל בעיקר לילד עצמו שלא תמיד יכול להסביר או אפילו להבין למה הוא מתנהג כמו שהוא מתנהג. הטקסט בספר הנוכחי מודפס בפונט גדול ומנוקד ובנוי ממשפטים בודדים, המוצגים לצד איור המשקף את ההקשר המידי שלהם בעלילת הספר. שפתו של הספר פשוטה ומדבר בגובה העיניים לילדי הגן שיכולים להזדהות עם הסיטואציות השונות המוצגות להן בספר מוכרות להם מחיי היום-יום שלהם.
את הטקסט מלווים איוריו של ג'ו ברגר שמצליח לעטוף את המשפטים הקצרים במידע רב המדבר לקוראים הצעירים דרך התמונות כשהוא מציג את הסביבה של הילד הצעיר ויחסה אליו בסיטואציות השונות המתוארות בו. אנחנו פוגשים את אחותו, הוריו, סבו וסבתו ובעלי חיים וילדים אחרים הנמצאים בסביבתו ומוסיפים לילדים הצעירים מידע רב שאינו נאמר במילים. פלטת הצבעים של הספר נעה בין גווני חום-צהוב ואדום עם נגיעות של גווני כחול ולבן ועוטפת את הספר בעטיפה רכה.
מאייר הספר עושה שימוש בגודל הפונט כדי לחדד רגעים מסוימים באופן שגם הקוראים הצעירים שאינם שולטים בקרוא וכתוב יוכלו לזהות את הטון המשתנה בסיפור, המאייר מציג לקוראים הצעירים גם את הרגשות של הדמויות השונות לאורך העלילה ומעניק מידע נוסף אודות האירועים שהטקסט מתאר והאופן בו הילד חווה אותם.
מאייר הספר עושה שימוש בגודל הפונט כדי לחדד רגעים מסוימים באופן שגם הקוראים הצעירים שאינם שולטים בקרוא וכתוב יוכלו לזהות את הטון המשתנה בסיפור, המאייר מציג לקוראים הצעירים גם את הרגשות של הדמויות השונות לאורך העלילה ומעניק מידע נוסף אודות האירועים שהטקסט מתאר והאופן בו הילד חווה אותם.
"לפעמים לא בא לי" הוא ספר ילדים קסום נוסף פרי עטו של טימותי נפמן שתורגם לעברית. הספר פונה לילדי הגן ועוסק ברגעים הפחות נעימים, לילד ולסביבה, כשהוא נותן מקום לרגשות לא חיוביים ומציע דרך להתמודד אתם. אנחנו אהבנו ומוצאים שהספר מתאים מאוד לדיון עם ילדי הגן אודות הרגעים בהם אין להם רצון או יכולת לשתף פעולה עם ציפיות הסביבה. מומלץ בחום רב.
לפעמים לא בא לי מאת: טימותי נפמן איורים: ג'ו ברגר מאנגלית: גליה אלוני-דגן הוצאת מטר 2023 לא ממוספר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה