כשאתה כותב ספר לילדים קטנים, כאלו שעדין אינם שולטים ברזי הקריאה, החוויה הספרותית חייבת להתחיל עוד לפני המילים. הכריכה, הפורזץ, האיורים, כל אלו הם חלק בלתי נפרד מחוויית הקריאה, ואולי עבור ילד צעירים החלק המרכזי בה. הספרים של אגם, וספר הילדים הנוכחי ביניהם, בהחלט מודעים לעובדה זו ופועלים כדי לעטוף את חווית המפגש של הילדים עם הספר באופן המחבק והמושך ביותר, כדי ליצור אצלם מפגש נעים וחיבור לספרים, ולהטמיע בהם זיכרונות שיובילו אותם לשוב ולחזור לעולם האינסופי שהוא הספרות.
כריכת הספר "קובי והג'ירף הכחול" נפרשת לכל אורכה, הכריכה הקדמית והכריכה האחורית אינן נפרדות זו מזז, וצמד הג'ירפות הכחולות שאנו פוגשים בקדמת הספר מופיע גם על גב הכריכה, מלווה בשורת הציפורים על ענפי העצים המופיעות מקדימה. יחד עוטפים איורים אלו את שם הספר והמחברת מחד, ואת תקציר עלילתו מאידך. הפורזץ (אשר הנו צמד העמודים הראשונים הצמודים לכריכת הספר) אמנם אינו מאויר, אך הרקע התכול שלו מזמין את הקורא להיכנס לעולם של צבע, והמקום שמקדישה הוצאת אגם לקורא הצעיר לציין כי הספר בבעלותו, יוצר אצלו חיבור שיקשה עליו להיפרד מהספר במהרה...
האורים ממשיכים ללוות את הקורא עוד לפני תחילתו של הספר, הם עוטפים את הכותרת שלו, את הפרטים על הספר, כאלו שיעניינו, אולי, רק חלק מהמבוגרים, ומתקדמים לעבר הטקסט עצמו כשהילד כבר מזהה את הדמויות שיככבו בו. הסיפור נפתח בשגרה, שגרה של ג'ירפות ובמיוחד שגרה של ג'ירף אחד בשם קובי. אנחנו מלווים אותו ואת יתר חברותיו הג'ירפות כשהם אוכלים עלים מראשי העצים, לוגמים מים, ומסיימים את היום שלהם בתנומה. אנחנו לומדים שמדובר בשגרה יומיומית עד שבוקר אחד קובי מאחר לקום ומגלה שהוא לבדו, בלי שום ג'ירף אחד לידו.
קובי לא יודע מה לעשות, לאן ללכת, והוא בוכה. כשהוא שומע ראש פתאומי הוא מנסה למצאו את מקורו, ועל אף שהוא כנראה מפחד, הוא מצהיר בקול שאינו ומגלה ג'ירף אחר שדומה לו ממש, פרט להבדל אחד: הוא אינו צהוב אלא כחול. מתברר לו שהג'ירף הכחול מפחד ממנו, הוא אומר לו זאת, וקובי מרגיע אותו. כשהג'ירף הכחול מציע להוביל אותו לשאר חברותיו הג'ירפות הוא מסכים ובדרך הוא מתבונן בעלם שסביבו ומגלה נופים שלא הכיר. כשהם מתקרבים לג'ירפות האחרות הג'ירף הכחול מציע לקובי לחזור על הטיול שלהם שוב למחרת, אבל קובי לא יכול לעזוב את חברותיו ומסרב.
כשהג'ירף הכחול נפרד ממנו לשלום ופונה ללכת קובי מציע לו להצטרף אליו ואל יתר חברותיו. הוא מרגיע את חששותיו של הג'ירף הכחול שמא לא ישתלב וכמו שהוא צופה, הג'ירף הכחול מצטרף לשגרה של הג'ירפות הצהובות, ואף מוסיף לה משלו כשבעקבות הצטרפותו הם משנים אותה מעט בכל יום.
כל צמד עמודים בספר מפגיש אותנו עם סיטואציה אחת בחייו של קובי, במשפט או שניים, בפונט גדול יחסית ומנוקד, מתוארת לנו סיטואציה ביומו של קובי, ומלווה באיורים הממחישים אותה. אך לא רק הג'ירף או הג'ירפות המתוארים בטקסט מופיעים באיורים השונים, את רובם מלווה דמותה של ציפור אחת אשר אינה מוזכרת בו כלל, אבל אם מחפשים אותה היטב ניתן לגלות אותה כמעט בכל עמוד.
הרקע לדמויות הג'ירפות הנו הסביבה בה הן חיות, ולאורך הספר כולו נפרשים איורים עתירי פרטים קטנים היוצרים סביבה משתנה המתארת את סדר יומו ואת קורותיו של קובי הג'ירף. רוב איורי הספר נפרשים על רקע לבן מורכבים מג'ירפות צהובות מנקודות בכתמים חומים על רקע עמודים לבנים, שעליהם מאוירת הסביבה המשתנה. גוון נוסף המופיע בספר, הוא הכחול, צבעו של הג'ירף החדש ושל המים המרווים את צמאון הג'ירפות. אלמנט הפתעה חביב בספר או צמד עמודים בהם כיוון האיורים והקריאה משתנה, התמונה אינה נפרשת לרוחב צמד העמודים, אלא לאורכם, מה שמצריך מהקוראים לסובב את הספר ופורש לפניהם איור ארוך וצבעוני המושך את העין ומוסיף לחוויה כולה ממד של עניין.
לצד המילים הכתובות המגלות לנו את כוונות הג'ירפות, מחוות קטנות בעיניהן ובזוית פיהן חושפות בפני הקוראים הצעירים את התחושות שלהם בכל שלב במהלך הסיפור ומעניקים ממד נוסף לחוויה כולה.
מדובר בספר נפלא המתאים למי שעושים את צעדיהם הראשונים בעולם הקריאה ועדין אינם שולטים ברזיה. על אף כי הוא ארוך יחסית לספרים מאוירים, הוא מורכב מצמדי עמודים בהם משפט או שניים, קצרים ובהירים, שקל לילדים לקרוא ולהבין את משמעותם גם מאיורי הרקע. הספר יתאים גם לילדי הגן הבוגרים שהקשב שלהם ארוך דיו לעקוב אחר התפתחות העלילה הנפרשת בהדרגה בין צמדי העמודים הרבים שהוא מכיל, עד להתרתה בסופה. אנחנו ממליצים בחום.
קובי והג'ירף הכחול מאת: כריסטינה ליטן מאנגלית: גילי בר הילל סמו אגם ספרים 2020 לא ממוספר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה