
לכתוב סקירה על ספר ילדים, זה לנסות לתרגם חוויה למילים. יש ספרי ילדים שנוצרו על מנת להשיג מטרה מסוימת, במקרים כאלו קל להניח את האצבע על המאפיינים השונים ולכתוב עליהם. לפעמים, כמו בספר הנוכחי, משהו עובד בלי שיש לך מושג למה.


אין הרבה טקסט בספר הילדים הנוכחי, אין בו גם צבעים עזים או צבעוניות מיוחדת, אפשר אפילו לומר שהגוונים שלו עייפים או לפחות הרקע אפרפר או חולי ברוב העמודים. גם הדמות הראשית, הילד אוליבר, היא סוג של מבוגר קטן עם משקפיים ענקיות ועולם פנימי שנדמה כי הוא חי בו כבר זמן רב. ובכל זאת, האפרוריות, הדמות העייפה והטקסטים הקצרים מתחברים יחד ליצירת ספר ילדים קסום ומיוחד שלא מנסה לשנות דבר, ובזכות זה דווקא מצליח.
צמד העמודים הראשון בספר מציג את אוליבר ממש בקצה השמאלי של הדף, הוא יושב בספסל האחרון של אוטובוס צהוב ועל פניו הבעה שקשה לפרש, מתבונן בדינוזאור צעצוע שהוא אוחז בידו. את רוב הנפח בצמד העמודים תופסים הולכי הרגל והרכבים האחרים ברחוב על יושביהם. משפט אחד בלבד פותח את הספר ומופיע מתחת לדמותו של אוליבר "אוליבר הרגיש קצת שונה".
צמד העמודים הראשון בספר מציג את אוליבר ממש בקצה השמאלי של הדף, הוא יושב בספסל האחרון של אוטובוס צהוב ועל פניו הבעה שקשה לפרש, מתבונן בדינוזאור צעצוע שהוא אוחז בידו. את רוב הנפח בצמד העמודים תופסים הולכי הרגל והרכבים האחרים ברחוב על יושביהם. משפט אחד בלבד פותח את הספר ומופיע מתחת לדמותו של אוליבר "אוליבר הרגיש קצת שונה".


צמד העמודים הבא כבר מוקדש כולו לאוליבר, פה נפרש טקסט קצר ומופיע איור אשר כולו מוקדש לאוליבר ולחוויה שלו, ופה הגוון ברקע הופך בהיר יותר ואנחנו לומדים שאוליבר נהנה מחברת עצמו, וחברת החברים שלו שהאיור מראה בבירור שהם בובות יד וצעצועים שונים. גם דינוזאור הצעצוע שלו שפגשנו בצמד העמודים הראשון נמצא בתמונה.
וכך אנחנו נעים בין צמד עמודים המציג את אוליבר בחברה, קטן ושולי בתמונה כשדנינוזאור הצעצוע שלו ברקע ולצידם משפט יחיד. ולעמודים המציגים את אוליבר בחברת עצמו, בבית, על רקע בהיר, פה אוליבר חווה חוויות אינסופיות כמעט. אבל משהו משתנה, הגוונים האפורים באיורים המתארים אץ שהותו של אוליבר בחברה גולשים גם לזמנים בהם הוא מבלה לבד עם החברים שלו והטקסט מתקצר...
זה גם השלב בו אוליבר מרגיש קצת שונה גם עם עצמו, אבל הגוונים שווים ומתבהרים והטקסט הקצר נמתח לאורך צמדי העמודים, ומתארך עד שאוליבר פוגש ילדה חדשה, קצת שונה גם היא, ופתאום הגוונים הבהירים חוזרים לתמונה ולאוליבר יש חברה.


ספר הילדים הזה שונה בצורה שלו מרוב ספרי הילדים, הוא כמעט שווה באורכו וברוחבו, מה שיוצר לו בולטות על מדף ספרי הילדים. על גבי הצד הקדמי של הכריכה הבהירה שלו מופיע ילד צעיר עם משקפיים ענקיות על פניו, בובות יד על שתי ידיו ובובות נוספות על הרצפה סביבו. בכריכה האחורית נראה אותו ילד שקוע במשחק עם הצעצועים שלו, כל הדברים הללו מתחברים יחד לידי תחושת בדידות, אשר מועצמת עם תחילת הקריאה בספר.
כל אותם אלמנטים היוצרים נפרדות מתאספים יחד כדי ליצור חיבור אחד, באופן מלא קסם ההופך אותו לטבעי ומעניק מזור ותקוה לילדים המתקשים בשלב כזה או אחר בחיברות. גם הטקסט וגם האיורים בספר הם פרי יצירתה של בירגיטה סיף, סופרת ומאיירת אנגליה, אשר שורשיה באיסלנד וגדלה בארצות הברית. המעברים של היוצרת ממקום למקום יכולים להסביר גם את נקודת המבט הקסומה שלה אודות שונות והיכולת למצוא את החיבור גם ממקום פחות שגרתי. הספר הנוכחי זיכה את המחברת שלו בפרסים ובתמיכת ארגון אמנסטי העולמי.
כל אותם אלמנטים היוצרים נפרדות מתאספים יחד כדי ליצור חיבור אחד, באופן מלא קסם ההופך אותו לטבעי ומעניק מזור ותקוה לילדים המתקשים בשלב כזה או אחר בחיברות. גם הטקסט וגם האיורים בספר הם פרי יצירתה של בירגיטה סיף, סופרת ומאיירת אנגליה, אשר שורשיה באיסלנד וגדלה בארצות הברית. המעברים של היוצרת ממקום למקום יכולים להסביר גם את נקודת המבט הקסומה שלה אודות שונות והיכולת למצוא את החיבור גם ממקום פחות שגרתי. הספר הנוכחי זיכה את המחברת שלו בפרסים ובתמיכת ארגון אמנסטי העולמי.
הספר הזה הוא מסוג הספרים שאנחנו ממליצים עליהם לבני כל הגילאים על אף שעל פניו הוא פונה לילדי הגן הבוגרים. הבחירה לעסוק בייחודיות ובשוני, בבדידות ובצורך בחבר, ידברו לבני כל הגילאים. גם איורי הספר, הגוונים שנבחרו, אורך הטקסט ועימודו מאפשרים לכל אחד להתחבר לספר מנקודת מבט שונה. המלצה חמה שלנו לילדים, להורים ולכל מי שנמצא בשלב כלשהו בחייו בו הוא מרגיש שונה ולבד.
אוליבר מאת: בירגיטה סיף מאנגלית: שהם סמיט ואמנון כץ כנרת זמורה דביר 2020 לא ממוספר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה