איך יוצרים ספר ילדים שידבר ישירות לילדים, לדעתי מדובר בשילוב של שניים: היכולת להתבונן בעולם מנקודת מבטו של ילד, והיכולת לתרגם את נקודת המבט הזו דווקא בהתבוננות של מבוגר היודע כיצד לתווך רגשות, מחשבות ועולם, למילים. לו היינו מבקשים מילד לתאר חוויה כלשהי, למבוגר או לילד אחר, קרוב לוודאי שהתיאור שלו היה חווייתי יותר מאשר מילולי. כמבוגרים רובינו לומדים לשייך חוויות לתבניות, המעניקות להם מסגרת ומאליהן מתרגמות רובן ככולן למילים. כשמבוגר נזכר בחוויה מן הילדות, לעתים הזיכרון מורגש יותר מאשר נתפס בשכל, בניגוד לחוויות הבוגרות יותר אותן למד לבאר לעצמו ולאחרים. היכולת של מבוגר ללכוד את החוויה הרגשית הזו ולנסות להעניק לה ערך מילולי וויזואלי, הופכת ספר ילדים לספר ילדים טוב.
שירה גפן ואתגר קרת לוקחים סיטואציה יומיומית שכיחה ופשוטה שכולנו מכירים, וממקדים עליה את הזרקור. פירוקה לגורמים מאפשר להם להעצים ולהפוך אותה לרגע קסום ומלא הוד. הספר נפתח באיור קטנטן ובו פתקית ועליה רשום "חכה לי בשתיים ליד המלקט", בשלושת צמדי העמודים הבאים מופיעים איורים ענקיים הנפרשים על שני עמודי הספר ומתארים את ההמתנה. כל צמד עמודים עשיר בפרטים, והשינויים הקטנים המתרחשים בין צמדי העמודים מעידים על הזמן הרב בו ממתין הילד הנמצא בו.
רק בצמד העמודים הרביעי מתרחש שינוי משמעותי ולראשונה אף מופיע הטקסט בספר, הילד הממתין מוזמן על ידי ילדה אחרת לרכב על חד קרן, חוויה ייחודית ונדירה לכל הדעות, ועל אף שהילד משיב לילדה כי הוא מכיר בייחוד החוויה שהיא מציעה לו הוא ממשיך להמתין, עכשיו אנחנו יודעים גם מי כתב את הפתק:"נסים".
אחרי הילדה עם החד קרן מגיעים חבר שמזמין את הילד הממתין לנסים לשחק כדורגל עם רובוט, ונדמה שעבור ילד שכזה גם אם חד-קרן היא חוויה נדירה אבל כזו שאפשר לדלג מעליה, משחק כדורגל עם רובוט היא משהו מיוחד מאוד, אבל שוב על אף שהילד מתלהב או ממשיך להמתין לנסים.
הפיתוי הבא, לשחות בבריכה מלאה במילקשייק תות ולשתות, מפתה לא פחות אבל גם עליו מוותר הילד הממתין לנסים, אבל כשמגיעה אפשרות לטוס לחלל הדחייה שלה קצת פחות חד משמעית, ואחרי הפצרה קלה הילד נעתר וטס לחלל.
על חמישה צמדי עמודים מתוארים ההמראה והשהייה בחלל, אבל גם החוויה הקסומה הזו לא משכיחה מהילד שהוא עדין ממתין לחברו נסים, ומן החלל הוא מבקש לראות את השכונה שלו, שם הוא מזהה כי נסים, ממתין לו. הוא מסביר לנסים שהוא בחלל אבל מבטיח להגיע מהר, ומניסים אנחנו לומדים ששמו הוא לב. עד שלב מגיע, הילדה עם חד הקרן מציעה לנסים להצטרף אליה לרכיבה, אבל בדיוק כמו לב הוא מסביר לה שהוא ממתין לחברו.
כמבוגרים אנחנו נוטים להתבונן על עולם הילדים מנקודת המבט שלנו, בה למדנו להצמיד לכל חוויה, אדם או אירוע ערך ופירוש שמאפשרים לנו לקבוע סדר עדיפויות שנחשב לנכון ולראוי (לפחות עבורנו). עבור ילדים הגבולות הללו הרבה יותר נזילים, הם מרוכזים מאוד ברגע, חווים דברם במלואם ומתקשים להפריד בין אירוע כלשהו למציאות הסובבת אותו. הבחירה להפוך אירוע יומיומי שכיח ושולי כמו המתנה לחבר, לציר עליו נע ספר שלם, יש בה מן היכולת להזדהות ולהתחבר לאופן בו חווה ילד את העולם.
הספר המיועד לילדי הגנים כמעט ואינו מכיל טקסט, במקומו נפרשים לפרטי פרטים תיאורי חוויה אחת של ילד צעיר, כאשר לצד החוויה האישית שלו נפרש העולם המקיף אותו ונע בציר בשלו. עובדיה בנישו, מאייר הספר, הוא מאייר וקומיקסאי בוגר מסלול איור בשנקר העובד בעיקר בתחום העיתונות. בנישו בוחר בגווני פסטל רכים שמעניקים לספר אווירה חמימה, וגם בתוך צמדי העמודים המתארים את הטיסה בחלל הוא מצליח לשלב נקודות צבעוניות של אור. בעמודים בהם מופיע טקסט, הוא מורכב ממשפט או שניים התופסים מקום קטן מאוד בדף, דבר המאפשר לילדי הגן לחוות את הקריאה בספר באופן בלתי אמצעי, ואף לבנות בעיני רוחם את מה שמבקשים האיורים לספר להם.
הספר הנתון בכריכה קשה רחב, העיון בו מאפשר לילדים לשקוע אל תוך העולם שבראו יוצריו באופן חוויתי.
"מחכים לנסים" הוא ספר ילדים נפלא המתאר סיטואציה יומיומית באופן קסום. המלצה חמה מאוד שלנו לילדי הגן ולהוריהם.
מחכים לנסים מאת: שירה גפן ואתגר קרת איורים: עובדיה בנישו הוצאת זמורה 2020 לא ממוספר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה