חד-קרן מסוג קרנף / אורית גידלי

לעופריקי הקטנה יש יום הולדת ואמא שלה קונה לה מתנה שהיא בטוחה שתאהב: חד-קרן.  כשהמתנה מגיעה, עופריקיי נגשת לפתוח את הקופסה. היא מתבוננת על המתנה, כמוה מתבוננות גם חברותיה ואמה.

"זה לא בדיוק חד-קרן..." היא אומרת, "זה...", ואמא שלה מתמלאת חששות: "זה מה?". עופריקי רגישה מאוד, היא יודעת שלאמה הייתה כוונה טובה, כוונה נהדרת, ולמרות מה שהיא רואה, חשוב לה מאוד גם לשמח את אימא ביום הולדתה לכן היא אומרת "חד-קרן!" ומוסיפה מיד: "ברור! בדיוק מה שרציתי!" החברות שלה, מתבוננות אף הן באמה החוששת של עופרי, ממהרות לאשר גם כן שמדובר בחד-קרן, ופעילות יום ההולדת מתחילה.

הן צובעות חד קרן על הדפים, מלטפות את ה"חד-קרן" ורגע לפני שהן עומדות לאכול את עוגת ה"חד-קרן" אח של עופרי נכנס לסלון וקורא בקול: "זה לא חד-קרן! זה"....

האח הגדול של עופריקי אומר מה שכולם חושבים, האח הגדול של עופריקי מצביע על מה שכולם רואים אבל עופריקי מוצאת פתרון גם זה, משלבת בין דבריו של אחיה להתעקשות שלה שזה בכל זאת חד-קרן, אמא שלה כבר לא בטוחה ואחיה מתקעש אבל החברות של עופריקי מיישרות אתה קו וממשיכות באותו הקו ממש לחגוג אתה ביחד.

"ילדים לא רגישים", "ילדים אומרים את כל האמת בפנים", זה מסוג המשפטים שהרבה מבוגרים אוהבים להגיד כשהם עוסקים בדרך שבה ילדים מתמודדים עם המציאות, גם עם החלקים הפחות יפים ונעימים שלה. יש בזה הגיון, פעוטות וילדים צעירים מאוד, מתקשים להבין את ההשלכות של מעשיהם ומילותיהם עם אחרים. אף כי ילדים רבים מרגישים את מצב הרוח של הסובבים אותם ומגיבים אליו, לא תמיד הם יודעים להתנהל באופן שמבוגר היה מכנה "רגיש".

אך נדמה, שכל מבוגר היה פעם ילד וזוכר מקרים בהם עצר בעד עצמו ולא הביע את דעתו על מה שהוא חווה, מתוך מחשבה על הסובבים אותו. הם לומדים את זה בבית הספר ליד חברים, וגם בבית כשהם מתבוננים באופן בו מתנהלים הוריהם, ומהמבוגרים בסביבתם. עופרי הצעירה היא ילדה רגישה וחושבת, ועל אף שהובטחה לה מתנה נדירה ומאוד מיוחדת והיא גילתה שהדברים רחוקים מלהיות מה שציפתה, היא מבינה שתגובת אכזבה תגרור אכזבה ופגיעה באמה, ומחליטה לשחק ב"נדמה לי".

חברותיה, בנות גילה, גם אם אינן מבינות את הסיבה, מכירות היטב את משחק ה"נדמה לי", מצטרפות אליה בשמחה ואף ממשיכות אותו לכל אורך החגיגה. דווקא המבוגרים, אחיה הגדול ואימה של עופריקי, מתקשים לשתף פעולה עם ההתעלמות מן המציאות, אבל ההתעקשות של עופריקי, וחברותיה, משמרת את התמונה הרצויה.

אורית גידלי יוצרת בשיתוף פעולה קסום עם המאייר עומר הופמן, ספר ילדים הפונה לילדי הגן ומבקש מהם לשקוע בתוך עולם בו משולבים, בטבעיות, מציאות ודמיון, ומאפשרת להם להזדהות בקלות עם הגיבורה החוגגת את יום הולדתה. היא אינה מדברת על אימה שעוברת רגעים לא נעמים, אלא רומזת במילים עדינות, בהבעות פניה של האם, שמשהו קצת לא הסתדר. 

כשאורית מאפשרת לילדה הצעירה לקחת פיקוד על האווירה, היא מעניקה לה משהו מתחושת העצמאות שילדים צעירים רבים מבקשים לעצמם, מתוך אמונה שייטיבו להשתמש בה, ומראה לה שיש מקרים בהם הדבר אפשרי, ואפילו מיטיב עם אחרים.

איוריו של עומר הופמן מתארים סצנות שונות בכל צמד עמודים, בהם מפוזרים משפט או שניים בצדי הטקסט, והמבט ממוקד בסיפור המתחרש בשני צידיו. הדמויות בספר מביעות בפניהן באופן ברור, בכל סצינה וסצינה, את התחושות המלוות אותן. הצבעוניות ובחירת הצבעים בכללותה, משמרים את האווירה החגיגית של מסיבת יום ההולדת ומעניקים לספר אווירה משמחת ועליזה, גם כשגיבוריה מעט מהססים לפעמים.

הספר "חד-קרן מסוג קרנף" הוא ספר מקסים על מתנת יום הולדת לא צפויה וחגיגה אמתית של רגישות והנאה לילדים.  אנחנו ממליצים בחום. הטקסט המנוקד המודפס בפונט גדול מתאימים גם לעושים את צעדיהם הראשונים בעולם הקריאה.

חד-קרן מסוג קרנף     מאת: אורית גידלי     איורים: עומר הופמן     כנרת זמורה דביר     2019     לא ממוספר