אהבה מניעה את העולם, או לפחות אחד הכוחות החזקים ביותר על פני כדור הארץ. אחד הפנים של האהבה הזאת הוא חיבור זוגי, ואחת הדוגמאות ההרסניות לחיבור זוגי הוא כשאחד מהצדדים (לפעמים אפילו שניהם) נמצא בזוגיות אחרת.
הספר הנוכחי מתמקד באהבה זוגית מהסוג האחרון, גבר נשוי מתאהב בשכנות, בבניין הסמוך. בתחילה הוא לא יודע עליה דבר, אפילו את שמה, רק את העובדה שהוא חייב להכיר אותה. לאט-לאט הוא מתקרב אליה ומגלה את כל מה שרצה לדעת...
הספר נכרך בגודל קטן מהממוצע והעובדה כי הוא רק בן כ-200 עמודים, הופכת אותו מתאים לקריאה באחר צוהריים אחד רצוף.
דורי מנור הוא משורר ועורך מוכר, "חוף הדתיים"הינו רומן הביכורים שלו. כדרכו של סופר טוב, הוא כותב על מה שהוא מכיר, על חווית המשיכה שחל נער לבן אותו המין בשנות ה-90 של המאה ה-20 בישראל, תקופה בה המשיכה הזו הייתה סוד שרבים העדיפו לשמור לעצמם והחברה, העדיפה לעצום עין מאשר לעסוק בכך.
גיבור הספר מודע למשיכה שלו אך מתכחש לה. מערכת היחסים הזו עם עצמו מובילה בסופו של דבר לאשפוז, בו הוא פוגש צעיר בן גילו אשר בטוח כי הוא חווה התגלות, חוויה שהרופאים במקום מבטלים.
הספר עוקב אחרי הנער לפני האשפוז, במהלכו ולאחריו. ומתעקש להתבונן למציאות בלבן של העיניים, גם כאשר הקוראים אולי יעדיפו לעצום אותן.
מחברת הספר בחרה בשם בדוי כדי לכתוב על עולמה של אישה המנהלת קשר עם גבר נשוי ולאחר שבתו מגלה זאת היא מחליטה כי תעשה הכול על מנת להפריד ביניהם ולדאוג שהוריה יישארו יחד.
המפגש בין השתיים חושף את בתו של הגבר הנשוי לעולם שלא הכירה, ומטשטש את הגבולות בין מה שהגיעה לעשות למה שהיא בוחרת לעשות במקום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה