הפרעות אכילה הוא נושא שעלה לכותרות בעשורים האחרונים, אבל דומה שבספרות הישראלית הוא עדיין בשוליים יחסית להיקף שלו בשנים האחרונות. הספר הנוכחי, אריאלה, עוסק בצעירה שסבלה מהפרעות אכילה ובוחן אותה בזמ האשפוז ובשנים מאוחרות יותר בחייה בהן היא זוכה להצלחה עד שהעבר פוגש אותה מחדש והיא מבקשת למצוא את התרופה במטפל שסייע לה בצעירותה.
"אריאלה" הוא ספר פרוזה שני של הסופרת, בו שני קולות מספרים במעין רשומון על המפגש בין מטפל, מטופלת והמציאות.
יש משהו בהיקפו של ספר שעוטף את חווית הקריאה. הספר הנוכחי, סתר המדרגות, הוא ספר פרוזה שישי של אמונה אלון והוא מקובץ בספר שגודלו קטן מן הממוצע, נתון בעטיפה שדשיה מתקפלים ומאפשרים שימוש בהם כסימניה. עבורי, זו הזמנה לקריאה נינוחה בשבת, עוד לפני שתהיתי על תוכנן של שתי הנובלות המסתתרות בתוכו.
כריכת הספר, גזע עץ מתקלף, מתקרבת יותר לתוכן כשהיא עוסקת במחשבות על חיים ומוות אצל בתה המבקרת את אימה הנוטה למות ורעיה הנפרדת מבעלה היוצא למשימת הצלה על דעתו שלו.
המילים בגב כריכת הספר מעניקות לסיפורים עטיפה מיסטית, קוראת לנובלות "מדרשי אגדה בני זממנו" ואולי זה מה שהזמנים של היום מולידים.
גיבורת הספר הנוכחי נולדה בשנות ה-90 במאה הקודמת, והספר מלווה את התבגרותה ובוחן אותה בעיניים של מי שניסיון החיים שלו מעניק לו תובנות המלמדות אותו כי המציאות כפי שחווה אותה בעבר אף פעם אינה התמונה המלאה.
זיו תדהר הוא יליד דימונה, אבל הוא שייך לעדה אחרת. בניגו לרוב המוחלט של יוצאי מדינות ערב שנשלחו לגור בדימונה, הוא אשכנזי. הספר "סנוב אשכנזי מדימונה" הוא אוסף של חוויות, סיפורים קצרים, אודות השנים בהן גדל וחי בדימונה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה