אנחנו לא יודעים איך קוראים לשומר הלילה, התפקיד שלו ויום בחייו הם אולי ניסיון להפוך אותו למשהו שכיח שהילדים יוכלו לקשר בקלות גם לסביבה שלהם. אנחנו פוגשים אותו כשהוא יוצא לעבודתו לעת ערב ונפרד בדלת ביתו מרעייתו וילדיו. בחיבוק. צבע הרקע המשתנה לאורך המשמרת של השומר ודרכו לעבודה וממנה, הוא עדות לשעות החולפות בהן אנו מלווים אותו לסדר יומו.
אנחנו לומדים שהוא נמצא לבדו במקום עליו הוא שומר ושיש לו שורה של משימות עליו לבצע: סיבוב קבוע מדי שעה, בו הוא בודק כי הדלתות נעולות, בית המלאכה ניצב ללא פגע, כלי הרכב במקום עדין נותרים על עומדם, ובין לבין יש לו זמן להרהר והוא חושב על ילדיו שבשעות העבודה שלו כבר ישנים.
יללת חתלתול קטן נשמעת במגרש בו הוא שוהה ואנו מבינים מפניית שומר הלילה אליו שהוא מבקר במקום בקביעות. הטקסט מתאר את השפעת הלילה על הדמיון, את כוחם של משחקי האור והצל בלילה החשוך להפעיל את הדמיון ולדמות דברים שלא באמת קיימים, ועשויים להפחיד, ילדים. אך אנו רואים כיצד השומר מתקרב אל החתלתול ויחד אתו מתבונן גם באור זוהר שעובר בשמיים ומציע לו מהאוכל שהביא עמו.
לפתע, שומר הלילה לא רואה את החתלתול אך נשעה מודע לנביחת כלב רחוקה, רעש של מכונית נוסעת ואף של רכבת משא, קולות שנישאים בדממת הלילה למרחוק. השומר דואג לחתלתול שנעלם וכשזה חוזר לבקרו הוא שמח לבלות אתו את שארית המשמרת שנשארה. כשהציפורים מצייצות השחר מפציע והאיור מציג לנו את הצבעים המשתנים שמופיעים מעלינו בשמים בתחילת היום. השומר מחליט לקחת אתו את החתלתול למקום שישמחו לפגוש בו. ואנו רואים איך כשהוא שב לביתו בבוקר ילדיו ורעייתו נמלאים שמחה למראה הגור שהגיע אתו הביתה.
הטקסט בספר קצר ומותאם לקשב של ילדים בגילאים צעירים, מנוקד ומודפס בפונט המתאים גם להקראה על ידי ילדים העושים את צעדיהם הראשונים בעולם ראשית הקריאה ויכולים להקריא אותו לאחיהם הצעירים מהם. המשפטים הקצרים המופיעים בצמדי העמודים השונים נפרשים על פני רקע בגוונים משתנים המתארים, כמעט ללא התייחסות בטקסטים, את השעות החולפות לאורך יומו של שומר הלילה.
רוב הפריטים באיורים הנוכחיים מופיעים בגוונים שחורים ואפורים, חסרי צבע, מה שמעניק להם נוכחות משמעותית באיורים השונים אך מפנה את תשומת לבם של הקוראים הצעירים לעולמו של שומר הלילה והחיים שמלווים אותו (החתלתול, החרקים, הקולות הבוקעים בסביבה...).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה