יום רביעי, 20 בנובמבר 2019

מפלצת הצבעים / אנה ינס



על אף הפתגם הידוע "אל תסתכל על הקנקן אלא במה שבתוכו', במציאות העטיפה החיצונית של דברים מעוררות בנו תחושת עניין או רתיעה באופן בלתי נשלט כמעט. גם בנוגע לעטיפות ספרים המצב דומה, ההיבט הויזואלי החיצוני שלהן יכריעע כמעט באופן מיידי אם נושיט את היד על מנת לעיין בהם, או נותיר אותם זנוחים על המדך.

עטיפת הספר הנוכחי, "מפלצת הצבעים", הזכירה לבני הבית שלי משחק קלפים צבעוני שקלפיו דמו לכריכה הקדמית של הספר. בארבעת פינות הקלפים ניצבו יצורים בצבעים שונים, ועל מנת לשחק נאלצת לעסוק בהתאמה בין הצבעים השונים. אינני זוכרת את שמו של המשחק, אך ההקשר שיצר המוח שלי עם הזיכרון החביב מן הילדות, העניק לספר מספר נקודות זכות אצלי.

הוא נפתח בצמד עמודים צבעוניים, בהם פזורות צורות עגולות וצבעוניות מסוגים שונים, בחירה מסקרנת המושכת את העין והלב של הוקראים, אשר מוחם מתחיל לפענח את התמונות השונות ותוהה למקורן (קרקר בצבעים שונים, כפתורים, קרעי עיתון צבועים ועוד). 

התמונות השונות אשר אינן עשויות בצורה מוקפדת, מדמות עבודת יד של מי שעדין לא שולט במלואם ביכולותיו המוטרות, וכך העיגולים הצבועים מכילים מריחות צבע שאינן ממלאות חלל שלם, והמקטעים הגזורים אינם מייצרים עיגולים של ממש.  דומה שהם פונים לקוראים הצעירים ומאותתים להם כי מדובר בתמונות שיכלו לייצר בעצמם, פניה המאפיינת גישתו של הספר כולו.




גיבורת הספר היא מפלצת הצבעים, מפלצת שצבעיה משתנים בהתאם למצב הרוח שלה, אך בוקר אחד היא קמה צבעונית, כשכל הצבעים ממלאים אותה בערבוביה. מי שמבשרת לה על כך, בכעס לא מוסתר, היא ילדה המשמשת בתפקיד המבוגר האחראי (והאובייקטיבי) ולכן חסרת צבעים כלל.

אותה דמות ילדותית, מנסה להדמות למבוגר אחראי ומבקשת ללמד את המפלצת כיצד לשלוט ברגשותיה. נדמה שהיא מדמה היטב את עולם הכאוטי של ילדים קטנים, הלומדים להכיר את טבעם של הרגשות במצבים השונים בחייהם, ואינם מסוגלים בתחילה להבין את מהות התחושות שלהם או לשלוט בהם.

הילדה, המנסה ללמד את מפלצת הרגשות לעשות סדר ברגשותיה, משתמשת כמיטב הבנתה בכלים אשר קיבלה מן המבוגרים בחייה, בדיוק באופן בו הקוראים הצעירים שיעייינו בספר מסבירים לעצמם את עולם הרגש.







הילדה מציעה למפלצת למיין כל רגש בנפרד, להפריד את כל החלקים שבתוכה לפי צבעים שיוכנו לצנצנות שונות. על מנת לעשות זאת מנסה הילדה לדמות עבור המפלצת מה משמעותה של כל תחושה, מה משמעותו של כל צבע. היא מלמדת את המפלצת לקשר תחושות לצבעים. למשל:

את הצבע הצהוב היא מקשרת עבור המפלצת לשמחה, לשמש ולכוכבים מנצנצים. ומסבירה למפלצת ששמחה מתבטאת בצחוק, ריקוד, משחק ורצון לשהות בשמחה עם כולם.

הילדה והמפלצת מפרקות לגורמים את הצבעות והרגשים השונים, מקשרות אותם לאירועים מן החיים ולהיבטים שונים ביום יום, עד שצבע חדש מפציע על המפלצת כולה ולילדה אין מושג מה משמעו.


גם בעולם המבוגרים לא תמיד פשוט להבין את המורכבות של התחושות שלנו במצבים המשתנים. עם השנים כל תרבות וחברה מעניקה לחבריה כלים להתמודד עם המציאות, ומקשרת אירועים, מצבים ואף צבעים לתחושות ורגשות ככלי לכמת ולבאר אותם כדי למצוא כלים מתאימים להתמודד אתם.

ספרה של אנה ינס, בוגרת לימודי עיצוב גרפי ואיור והשתלמויות בפסיכותרפיה ואומנות ובחינוך פסיכו-סוציאלי, העובדת כמטפלת באומנות, הוא כלי נפלא לתיווך וביאור עולם הרגשות עבור ילדים צעירים, המתקשים להסביר את עצמם כשהם מפתחים לעצמם אוצר מילים והכלי התמודדות.

הספר המורכב ממשפטים קצרים, מתאים מאוד לקריאה משותפת עם מבוגר, אשר יכול לחבר לילד את התיאורים השונים בספר עם אירועים מחיי היום יום , ולסייע לו לעשות סדר בעולמו שלו.

מומלץ בחום לילדי הגן הבוגרים.

מפלצת הצבעים     מאת: אנה ינס      מקטלנית: טל ניצן     הוצאת כנרת זמורה ביתן     2019    לא ממוספר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה