הילדות שלנו מורכבת, היא מכילה רגעים טובים של אושר בבית, בגן ובבית הספר ורגעים נעימים פחות, עבור הילד הממוצע הרגעים הללו מתרחשים בקו התפר שבין הבית לבית הספר. גם גיבור הספר הנוכחי, גידי, סובל מרגעים לא נעימים. חבורה של ילדים מהבית ספר נטפלת אליו בדרך הביתה יום אחר יום, בכל פעם הוא מוצא את עצמו עושה את הדרך הביתה בריצה אבל יום אחד הם מגדישים את הסאה, במקום להציק לו כמו בדרך כלל, אחת הבנות בחבורה מחליטה לספר אותו. אז גידי נמלט, והפעם במקום לרוץ הביתה הוא נכנס למגרש גרוטאות כדי להתחבא אבל הילדים מוצאים אותו...
הוא רואה אותם מתקרבים אליו מהשער, אבל מישהו עוצר אותם בכניסה למגרש הגרוטאות. איש זקן שאוחז בידו מפתח שבדי וצועק להם שילכו. הם בורחים וגם גידי קצת מפחד ממנו ובמקום לדבר אתו הוא אומר שהוא צריך ללכת הביתה. בבית הוא בורח למשחקי המחשב, אוכל עם ההורים ארוחת ערב, מתקלח והולך לישון.
למחרת בדרך הביתה קורה כמעט אותו דבר, ושוב גידי מוצא עצמו במגרש הגרוטאות, הפעם הוא מתחבא לפני שהילדים מגיעים למגרש ואחרי שהזקן מאתמול מסלק אותם הוא נשאר לעזור לו לעבוד במגרש. כשהוא חוזר הביתה דברים חוזרים על עצמם כמו ביום שלפני, רק שבמהלך ארוחת הערב הוריו מבשרים לו שעומדת להיות לו אחות קטנה. זה מעצבן אותו.
אחרי זה, גידי מתרגל ללכת למגרש הגרוטאות ישר אחרי בית ספר, ממהר להגיע לשם גם כדי לברוח מהילדים שמציקים לו וגם כדי לבנות עם הזקן כל מיני דברים. הם לא מדברים הרבה, אבל נדמה שהזקן יודע בדיוק מה גדי צריך...
"אח מפח" שכתב ואייר המאייר הוותיק יניב שמעוני, הוא ספר גרפי שפונה לילדי בית הספר היסודי השולטים היטב ברזי הקריאה. הגיבור שלו, גידי, הוא תלמיד כיתה ה', אבל גם תלמידי כיתות ג'-ד' ייהנו מן הספר ויתחברו לעלילה שלו. כמו ילדים רבים בגיל הזה הוא מתמודד עם אהבה ראשונה, ניצני התבגרות וחוסר תקשורת בבית וקשיים חברתיים אשר במקרה שלו כוללים גם איום מתמיד באלימות שכמו במקרים רבים, בית הספר אינו מודע או טורח לפעול כנגדו ומערכת החוקים הילדית מונעת מן הילדים לדווח על כך למערכת, שברוב המקרים ההתערבות שלה אינה פותרת את הבעיה באופן מספק עבור הילד הנפגע.
הבחירה של שמעוני לעסוק דווקא בנושא הזה בספר הילדים הראשון בו נתקלנו בו ככותב ומאייר בעברית היא חשובה, גם המקום המרכזי שניתן בספר לאיורים מעניק לספר כוח מיוחד שמדבר לקוראים הצעירים ללא מילים, כשהוא ממחיש בהבעות הפנים של גידי, התלמידים האחרים בבית הספר והמבוגרים בסביבה, את המורכבות של החיים גם בגילאי הילדות.
אבל משהו בכל זאת השתנה בין העולם בו גדלו הורי הילדים של היום, ובני דורו של שמעוני. המבט על המספר החרוט על ידו של הזקן בספר פונה אוטומטית של המבוגרים של היום המזהים אותו עם אימת השואה. גם העולם המתואר בספר מתכתב ברובו עם הדור הקודם, זה שהוא ההורה של ילדי העידן הנוכחי. המפגש האגבי עם ניצולי שואה וההיכרות עם משמעות המספר על ידם היו חלק בלתי נפרד מחיי היום יום בשנים עברו. היום נדיר יותר למצוא קשישים פעילים עם מספר על היד.
אבל עוד משהו השתנה עבור בני הדור הקודם, ערעור תחושת הביטחון שהייתה להם כי החיים מחוץ לבית בטוחים כמעט כמו בתוכו. השנים האחרונות והשנה האחרונה בפרט, מאלצים הורים רבים להבהיר לילדיהם כי אנשים מבוגרים הם קודם כל תמרור אזהרה. על אף כי במסגרת הסיפור דמותו של הזקן המסייעת לגדי והפתרון הקסום שהם יוצרים מלאים חן והם שמעניקים לסיפור את כוחו, נדמה כי לפחות ההורים שיתקלו בספר ירגישו צורך להבהיר לילדים את הפער בין עולם הדמיון, המתקיים בספר הנוכחי, לדרך בה הם צריכים להתנהל במציאות, בייחוד במצבים בהם הם נזקקים לעזרה.
אין ספק כי שמעוני מכיר את קהל היעד וביצירת הספר שלו הושקעה מחשבה רבה בכל ההיבטים, האיורים המרהיבים, הטקסט המדויק והבונס הנלווה המופיע בסיום הספר, המודפס על נייר כרומו עבה במיוחד. בעמודים האחרונים, מצורפות לקוראים דמויות לגזירה שניתן לקפל ולהמשיך ולשחק איתם גם לאחר הקריאה בספר. הבונוס המקסים הזה מדבר במיוחד לילדים הצעירים בבית הספר היסודי שיכולים להתבונן בתמונות השונות בזמן שהם מקשיבים למבוגר (או אח גדול) המקריא להם את הספר.
"אח מפח" של יניב שמועני הוא ספר גרפי מקסים ומלא דמיון הפונה לתלמידי בית הספר היסודי ומציע להם הרפתקה שברוב חלקיה מהלכת על התפר שבין מציאות לדמיון. האיורים הצבעוניים ומלאי התנועה מלווים בטקסטים קצרצרים המסייעים לקוראים הצעירים לנווט בין הסצנות השונות בסיפור באופן קולח. מומלץ בחום לקהל הידע.
אח מפח טקסט ואיורים: יניב שמעוני הוצאת כנרת 2021 94 עמ' - כולל דמויות לגזירה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה