אפשר להתחיל מהסוף: אהבנו את הספר. אפשר גם לסייג מההתחלה, החריזה בספר לא תרמה לו. בגדול, אנחנו מאמינים כי כדי לכתוב ספר ילדים בחרוזים צריך לשלוט באומנות הכתיבה לילדים בחרוזים. יש הבדל בין מציאת חרוז בכל סוף שורה לבין כתיבה שבה החריזה היא חלק טבעי כי היא זורמת והמצלול מדויק והמילים לא מרגישות מאולצות. בספר הנוכחי הרגשנו לא פעם שהיה אפשר לוותר על חלק מהחרוזים ולהותיר את המשפטים בשפה מדוברת יותר, טבעית וקולחת והטקסט לא רק שלא היה נפגע מכך אלא היה יוצא נשכר. ועדין, הרעיון שמאחורי הספר כל כך מצא חן בעינינו שאנחנו חיים בשלום גם אם כמה חרוזים מיותרים.
אב ובתו, צייר ובתו הקטנה גרים לבדם בצריף מרוחק. על אף כי פרנסתו של הצייר היא מכירת ציוריו, הוא מסרב למכור את הציורים שיצר למי שלא יעריכו אותם כראוי להם, ויחפשו בהם רק ערך כלכלי או ויזואלי. הצייר מעניק ציורים שלו במתנה למי שמרגישים את מה שצייר ואוהבים את הציורים באמת. כמו שאפשר להבין, הצייר לא איש עשיר והוא לא יכול לקנות לבת שלו כל מה שהיא רוצה. במקום זה, הוא יכול לצייר לה, הכול.
כשהילדה רוצה פרחים, הוא מצייר לה פרחים. כשהיא רוצה כלבלב או חמור ואפילו אריה, הוא מצייר. ובלילה, לפני השינה, הוא מקריא לה סיפורים וגם מראה לה ציורים של ציירים אחרים. בקיץ הוא מצייר לה ים וחולות ואפילו צדפים וכשהיא מבקשת, מוסיף גם סירה וכך היא יוצאת למסעות שאביה מצייר והיא מתארת. אביה גם מצייר לה את החלומות, את כל מה שהיא חולמת לעשות ורוצה להיות. כשהיא גדלה, מחליטה הילדה לצאת למסע אמתי משלה. והצייר שלא יכול לתת לה דבר פרט לכלים שרכש, מעניק לה במתנה את תיבת הצבעים שלו, איתה תוכל לצבוע את הימים שלה בצבעים שתבחר.
"תיבת הצבעים" הוא ספר ילדים מקסים שפונה לתלמידי הכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי ומציע להם מסע בדמיון, המלווה סיפור על אב ובתו שחיים לבדם במקום מרוחק. הדמיון שלהם מאפשר להם לחוות כל מה שירצו. האב אשר ניחן בכישרון ליצור במכחולו עולמות שלמים, יוצר לבתו כל חוויה שהיא מבקשת גם אם אין בידוי להגשים לה אותן בדרך אחרת.
הטקסט בספר נכתב על ידי בתו של צייר, שעוסקת ביום יום שלה במילים ושזירתן. אב המחברת הוא צייר גם במציאות ומלווה את מילותיה בספר זה באיוריו. יחד, הם יוצרים אווירה קסומה שמעניקה לספר ממד מעט אגדתי. הצייר ישראל זהר, מעטר את התוכן המילולי בתוספות שמרחיבות את המשמעות שלו ומאפשרות לקוראים הצעירים להעמיק ולהבין את מה שטמנה המחברת בתוך המילים. צבע הרקע שנבחר לאיורים כולם הוא צבע חום בהיר, כזה המזכיר קירות של צריף ומלווה גם את החלומות והציורים שהצייר יוצר לבתו, כדי להזכיר לקוראים הצעירים שהדמיון שאליו מפליגים הצייר ובתו נטוע בתוך מציאות שלא תמיד כל כך צבעונית ועשירה.
שמו של הספר מוזכר רק פעם אחת בטקסט, אך מאייר הספר מקפיד לשלב את "תיבת הצבעים" כמעט בכל צמד עמודים. יש לאיורי האב ובתו בספר מממד מציאותי, כמו שרטוט של תמונה אמתית שנלקחה ותורגמה לקווים. הדמויות, כמו הצריף, מופיעות בגוון החום של הרקע כשהחלומות שלהם והעולם מבחוץ נצבעים בצבעים עזים ומאירים את הפער בין מה שמחבר בין האב ובתו לעולם שבחוץ.
קיומה של הדמות החסרה, דמות האם, מופיע בסיפור בצמד עמודים נפרד ודמותה המאוירת מקבלת ממד של קסם על אף שהטקסט המתלווה אליה אינו מרנין ומשקף מציאות של רגעים עצובים.
"תיבת הצבעים" הוא ספרה הראשון של עלמה זהר והרעיון שעומד מאחוריו קסום ומתאים מאוד לקהל היעד שלו. ההתעקשות של המחברת על חריזה פוגמת מעט בטבעיות השפה ובשטף הקריאה ונדמה היה שהספר היה יוצא נשכר אם לא הייתה התעקשות על חריזה מלאה. על אף זאת, מדובר בספר ילדים שיש לו מקום על מדף הספרים ומעניק לקוראים הצעירים חוויה קסומה ומענגת של הפלגה בדמיון.
תיבת הצבעים מאת: עלמה זהר איורים: ישראל זהר הוצאת דב 2022 לא ממוספר
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה